• ברוכים הבאים לפורום החדש של חסידות ברסלב

ה'תרפ"ד - נוסד היישוב נוה יעקב מצפון לירושלים - לימים שכונה

tipid

New Member
וה יעקב
נוה יעקב היא שכונת המגורים העברית הצפונית ביותר בירושלים. השכונה הוקמה ב-1970 באזור שסופח למדינת ישראל ולירושלים אחרי מלחמת ששת הימים, כאחת משכונות הטבעת.

מספר התושבים בשכונה הוא כ-25,000‏[1]. השכונה הוקמה במקומו של יישוב שהוקם ב-1924 וחרב במלחמת העצמאות, היישוב נקרא בתחילה "כפר עברי", ולאחר מכן שונה שמו ל"נוה יעקב".
גאוגרפיה

השכונה ממוקמת על שטחים שמעבר לקו הירוק, בקצה הצפוני של ירושלים, וגובלת בגבולה המוניציפלי של העיר. בצפון גובלת השכונה בכפר א-ראם, כאשר מפרידים ביניהם נחל פרת ועוטף ירושלים, אשר חובק את השכונה ממזרח. מדרום לה שוכנת פסגת זאב, ואילו ממערב מצויים כביש 60 ושיכוני נוסייבה.
היסטוריה

נוה יעקב הוקמה בקיץ 1924 ונקראה בראשיתה "כפר עברי". מקימיה היו אנשי המזרחי הצעיר, שבין ראשיה נמנה הרב יצחק אביגדור אורנשטיין, שאף התגורר בה עם משפחתו עד 1940. לאחר תקופה קצרה שונה שמה ל"נוה יעקב", על שמו של מייסד תנועת המזרחי בציונות הדתית, הרב יצחק יעקב ריינס. עד לפרוץ מאורעות תרפ"ט התגוררו במקום מעל למאה תושבים, ובמקום עמדו כעשרים מבנים, כאשר תושבי המקום התפרנסו בעיקר מגידול בקר ואספקת חלב לעיר ירושלים.

עם פרוץ המאורעות, בעקבות התגברות ההתקפות מצד השכנים הערבים כנגד היישוב המבודד, התמעט מספר התושבים, ועם פרוץ מלחמת העצמאות פונה היישוב. עם השתלטות הלגיון הערבי על המקום, הוחרבו בתי המושבה ובמקום הוקם מחנה צבאי. כיום, רחוב בשם "כפר עברי" בשכונה נושא את זכר המושבה שנחרבה.
ממושבה לשכונה

בשנת 1970, לאחר מלחמת ששת הימים, הוקמה נוה יעקב כשכונה של ירושלים במסגרת בניית שכונות הטבעת. בעבר נחשבה לשכונה איכותית בירושלים, אך מאז תחילת שנות ה-90 חל שינוי לרעה במצבה הסוציו-אקונומי של השכונה. בין הגורמים למצב זה הוא השינוי במבנה הדמוגרפי של השכונה: גל העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים וכן גל העלייה מאתיופיה, הביאו לשכונה עולים רבים, שמצבם הכלכלי רעוע.
נוה יעקב מזרח

נוה יעקב מזרח הוא אזור חדש בנוה יעקב שהוקם בתחילת שנות ה-90 עבור הציבור החרדי. הבנייה החדשה מוקמה ליד הקריה החרדית הוותיקה, הנקראת קריית קמניץ. בשכונה יש תלמודי תורה, בית ספר בית יעקב, ישיבות, כוללים, בתי כנסת ובתי מדרש, כבכל שכונה חרדית. בנוסף, בשכונה פועל "קו מהדרין" המקשר את השכונה לשאר השכונות החרדיות, קו אשר בו נוהגת הפרדה חלקית בין גברים לנשים והוא מופעל גם בשאר האזורים החרדיים ברחבי ירושלים. רב השכונה הוא הרב צבי ובר המכהן גם כחבר בד"ץ שארית ישראל.
השכונה בשנות ה-2000

השכונה נחשבה לשכונה מתפתחת, שרוב אוכלוסייתה במצב סוציו-אקונומי בינוני. בשל התפתחות האזור החרדי, והביקוש הגובר בקרב הציבור החרדי לדירות בירושלים, נמצאה השכונה במגמת התחרדות וזוגות חרדים צעירים רבים עברו לגור בה, גם מעבר לגבולות נוה יעקב מזרח. עם זאת, אזוריה המערביים של השכונה לא השתנו משמעותית. בשנים האחרונות עברו להתגורר בנוה יעקב גם מאות ערבים[2].

בשנת 2000 נחנכה בשכונה שמורת פרחי בר על שטח של כ-20 דונם. בשמורה 55 זני צמחים. [1]

כיום ישנם יותר מ-900 משפחות חרדיות בשכונה. וצביונה הולך ונהיה חרדי. ישנן פחות מכוניות הנוסעות בשבת. המסעדות משדרגות להכשר בד"ץ.
חינוך וספורט

בשכונה פעלו מאז הקמתה שני בתי ספר: ממלכתי וממלכתי דתי (ע"ש ברנדט). במשך מספר שנים הייתה קיימת בשכונה גם חטיבת ביניים. לקראת סוף שנות ה-70 הוקם בית הספר בית יעקב שפנה לבנות האוכלוסייה החרדית. בהמשך הוקם בית ספר ממלכתי נוסף - ממלכתי ב', שעם הזמן התאחד עם ממלכתי א' והפך לבית הספר הממלכתי המאוחד. עם התפתחותה של נוה יעקב מזרח נוסף בית ספר חרדי לבנות ועוד כחמישה תלמודי תורה חרדיים. בתחילת שנות ה-90 הוקמה גם אולפנא חרדית-לאומית לבנות בשם בית שולמית ולאחר שנים מעטות העתיקה את מושבה לשכונת רמות.

בשכונה קיימת ספריית נווה יעקב ע"ש ברנהרד במתחם המנהל הקהילתי, וספריית תרבות תורנית בבית הספר בית יעקב. מתחם המנהל הקהילתי, כולל גם מרכז ספורט, בו מצויים בריכת שחייה באורך 25 מ', אולם ספורט המיועד בעיקר למשחקי כדורסל, מכון כושר, מגרשי טניס, מגרש סקווש, ושני מגרשי כדורגל.

בעבר היה בשכונה שבט של תנועת הצופים, אך הוא נסגר. כיום קיים בשכונה סניף ותיק של תנועת בני עקיבא, וסניפים של תנועות נוער חרדיות. בשנים האחרונות פועל בשכונה סניף "המחדשים" של תנועת הנוער העובד והלומד.
 
חלק עליון