עלון ש"ס מציג: מה גברים רוצים
המדור "אשת חיל" קובע כי "העצלות אצל האישה מגונה ביותר". טיפ מהגברים: "שמרי את המנוחה לזמן שהבעל מחוץ לבית ואל תרבי באכילה בקרבתו"
אבישי בן חיים, מעריב
4/9/2006 8:23
על הנשים להיזהר שלא להיות גרגרניות, ולמעט באכילה ליד הבעל. לא להיות סקרניות ולשאול אותו יותר מדי שאלות, ולא להיות עצלניות, אלא "להקפיד להיראות לפני בעלה בחריצות ובזריזות", אלה המידות הראויות לאשת החיל על פי עלון בתי הכנסת של ש"ס, "מעין השבוע" מסוף השבוע.
המאמר המיוחד שפורסם במסגרת המדור הקבוע "אשת חיל" ציטט מדרש עתיק שעל פיו, "רבותינו ז"ל
''הגזענים יוכו בכיכר העיר''
ביטאון ש''ס מניף את דגל המאבק באפליית תלמידות ספרדיות על רקע עדתי, לאחר ש-400 תלמידות נדחו השנה מסמינרים אשכנזיים
לכתבה המלאה
מנו שש מידות המצויות במיוחד אצל הנשים. "גרגרניות (אוהבות לאכול), צייתניות (סקרניות לדעת דבר סתר), קנאיות , עצלניות, איסטטניות (דעתן קצרה ומקפידות במהרה על כל מה שלא לרוחן) ופטפטניות" (הפירושים במקור).
הגבר שכתב את המאמר מודה כי "זה מצוי גם אצל הגברים", אך מדגיש: "רבותינו ז"ל ידעו ברוח קודשם את נפש האישה, וגילו לנו שלנשים יש יותר נטייה לדברים הללו".
העצלות מוגדרת במאמר כנקודת התורפה העיקרית של האישה. "אף אם הבעל עצלן גם הוא, הוא איננו יכול לסבול לראות את אשתו אפילו שהיא באמת צריכה מנוחה, וכל שכן אם אינה צריכה מנוחה ורק מתעצלת", מסביר הכותב. ולכן הוא ממליץ: "על האישה להקפיד להיראות לפני בעלה בחריצות ובזריזות ולא תשהה דברים ולא תלך לאטה, ואת המנוחה תשאיר לזמן שהוא לא בבית".
"אישה שאוכלת הרבה על יד בעלה מתגנה עליו"
המאמר מוסיף ומסביר כי: "צריך לדעת שסדר העדיפויות של הבעל והאישה שונה, כי האישה תישבח בדרך כלל שניקתה את כל הבית באופן יסודי, אבל לבעל חשוב יותר שהחולצה תהיה מגוהצת או שהאוכל יהיה מוכן, ואם זה לא מוכן האישה עצלנית בעיניו, אף שבאמת עבדה בפרך, והבעל מבין שכיוון שלא עבדה במה שחשוב בעיניו זה כאילו לא עבדה".
בעניין הגרגרנות הנשית קובע המאמר: "אישה שאוכלת הרבה על יד בעלה מתגנה עליו.
הבעל רוצה לראות באשתו נימוס ועדינות, ולא יכול לסבול אותה רודפת אחר תאוות האכילה, ואף שהוא עצמו כן רודף אחריה, אלא שלבעל זה מפריע ולאישה כנראה שלא".
בעניין ה"צייתניות" (סקרנות) מוסבר ש"טבע האשה להסתקרן ולרצות לדעת כל דבר" ולעתים האישה "יכולה לעייף את בעלה בשאלות ובחקירות כדי להרוות את צמאונה" ואילו לבעל "על פי רוב אין לו הכוח והסבלנות לענות וקוצר רוחו גורם למריבות".
המדור "אשת חיל" קובע כי "העצלות אצל האישה מגונה ביותר". טיפ מהגברים: "שמרי את המנוחה לזמן שהבעל מחוץ לבית ואל תרבי באכילה בקרבתו"
אבישי בן חיים, מעריב
4/9/2006 8:23
על הנשים להיזהר שלא להיות גרגרניות, ולמעט באכילה ליד הבעל. לא להיות סקרניות ולשאול אותו יותר מדי שאלות, ולא להיות עצלניות, אלא "להקפיד להיראות לפני בעלה בחריצות ובזריזות", אלה המידות הראויות לאשת החיל על פי עלון בתי הכנסת של ש"ס, "מעין השבוע" מסוף השבוע.
המאמר המיוחד שפורסם במסגרת המדור הקבוע "אשת חיל" ציטט מדרש עתיק שעל פיו, "רבותינו ז"ל
''הגזענים יוכו בכיכר העיר''
ביטאון ש''ס מניף את דגל המאבק באפליית תלמידות ספרדיות על רקע עדתי, לאחר ש-400 תלמידות נדחו השנה מסמינרים אשכנזיים
לכתבה המלאה
מנו שש מידות המצויות במיוחד אצל הנשים. "גרגרניות (אוהבות לאכול), צייתניות (סקרניות לדעת דבר סתר), קנאיות , עצלניות, איסטטניות (דעתן קצרה ומקפידות במהרה על כל מה שלא לרוחן) ופטפטניות" (הפירושים במקור).
הגבר שכתב את המאמר מודה כי "זה מצוי גם אצל הגברים", אך מדגיש: "רבותינו ז"ל ידעו ברוח קודשם את נפש האישה, וגילו לנו שלנשים יש יותר נטייה לדברים הללו".
העצלות מוגדרת במאמר כנקודת התורפה העיקרית של האישה. "אף אם הבעל עצלן גם הוא, הוא איננו יכול לסבול לראות את אשתו אפילו שהיא באמת צריכה מנוחה, וכל שכן אם אינה צריכה מנוחה ורק מתעצלת", מסביר הכותב. ולכן הוא ממליץ: "על האישה להקפיד להיראות לפני בעלה בחריצות ובזריזות ולא תשהה דברים ולא תלך לאטה, ואת המנוחה תשאיר לזמן שהוא לא בבית".
"אישה שאוכלת הרבה על יד בעלה מתגנה עליו"
המאמר מוסיף ומסביר כי: "צריך לדעת שסדר העדיפויות של הבעל והאישה שונה, כי האישה תישבח בדרך כלל שניקתה את כל הבית באופן יסודי, אבל לבעל חשוב יותר שהחולצה תהיה מגוהצת או שהאוכל יהיה מוכן, ואם זה לא מוכן האישה עצלנית בעיניו, אף שבאמת עבדה בפרך, והבעל מבין שכיוון שלא עבדה במה שחשוב בעיניו זה כאילו לא עבדה".
בעניין הגרגרנות הנשית קובע המאמר: "אישה שאוכלת הרבה על יד בעלה מתגנה עליו.
הבעל רוצה לראות באשתו נימוס ועדינות, ולא יכול לסבול אותה רודפת אחר תאוות האכילה, ואף שהוא עצמו כן רודף אחריה, אלא שלבעל זה מפריע ולאישה כנראה שלא".
בעניין ה"צייתניות" (סקרנות) מוסבר ש"טבע האשה להסתקרן ולרצות לדעת כל דבר" ולעתים האישה "יכולה לעייף את בעלה בשאלות ובחקירות כדי להרוות את צמאונה" ואילו לבעל "על פי רוב אין לו הכוח והסבלנות לענות וקוצר רוחו גורם למריבות".