zin7
New Member
כל שנה בפרוס יום הזכרון לשואהולגבורה כשאני חושבת על הקלאסיקה הישראלית ביום זה אני נזכרת בידידי ובחברי בעת עבודתי בעירית רמת-גן שמואל גוגול ז"ל שהיהמוזיקאי, מייסד תזמורת מפוחיות הפה של רמת-גן
גוגול, ניצול שואה, היה מתלמידיו של יאנוש קורצ'אק.והרי הסיפור ששמעתי מפיו :
גוגול נולד בוורשה בשנת1924 . לאחר מות אמו וגירוש אביומפוליןוגידלה אותו סבתו. כשחלתה הועבר גוגול לבית היתומים שליאנוש קורצ'אק שם קיבל במתנה לאחד מימי הולדתו מפוחית פה.
בשנת1940 , עת אולץ בית היתומים לעבור לגטו, ייעדו הנאצים את גוגול לעבודה באושוויץ. עם העברתו למחנה נלקח ממנו כל רכושו, כולל מפוחית הפה, אולם הוא החליף עם אחד משוכני הצריף שלו מפוחית בתמורה למנות מזון. באחת מהפסקות הצהריים שבמהלכן ניגן גוגול במפוחית, שמע אותו קצין אס.אס, וצירפו לתזמורת המוות תזמורת שליוותה את כניסת היהודים לתאי המוות. גוגול נדר לעצמו נדר, לפיו אם יינצל ממוות יקדיש את חייו לנגינה במפוחית, וילמד ילדים יהודים לנגן בכלי זה.
לאחר המלחמה עלה גוגול לישראל. בשנת 1963 הוא קיים את נדרו, והקים את "תזמורת מפוחיות הפה של רמת גן", שלימים נקראה על שמו. בשנת 1990 חזר גוגול לראשונה לאושוויץ, שם ביצע עם התזמורת את השיר "העיירה בעלז", הנעימה אותה ניגן גוגול עם תזמורת המוות. בשנת 1993, בעקבות פנייה שלראש הממשלה אז יצחק רבין, התלווה גוגול לנסיעה ממלכתית לאושוויץ לציון50 שנות מרד ורשה כחודש לאחר נסיעה זו נפטר.
שמואל גוגול היה איש שהיה משכמו ומעלה צנוע וואמן דגול במפוחיות הפה ובאהבתו לאדם באשר הוא אדם ובעיקר לילדים שמהם לא הסתיר את דאגתו ואהבתו והיה להם גם מחוץ למקהלה ידיד ונתן הרגשה ואהבה של אב מעומק הלב!
יהי זכרו ברוך!
ולא נשכח את האיש להנציחו מדור לדור!
איזה עוד סיפורים של אמנים מהקלאסיקה הישראלית אתם מכירים?
ןאיזה שירים שנכתבו ע"י ניצולי שואה ונספי שואה אתם מכירים?
גוגול, ניצול שואה, היה מתלמידיו של יאנוש קורצ'אק.והרי הסיפור ששמעתי מפיו :
גוגול נולד בוורשה בשנת1924 . לאחר מות אמו וגירוש אביומפוליןוגידלה אותו סבתו. כשחלתה הועבר גוגול לבית היתומים שליאנוש קורצ'אק שם קיבל במתנה לאחד מימי הולדתו מפוחית פה.
בשנת1940 , עת אולץ בית היתומים לעבור לגטו, ייעדו הנאצים את גוגול לעבודה באושוויץ. עם העברתו למחנה נלקח ממנו כל רכושו, כולל מפוחית הפה, אולם הוא החליף עם אחד משוכני הצריף שלו מפוחית בתמורה למנות מזון. באחת מהפסקות הצהריים שבמהלכן ניגן גוגול במפוחית, שמע אותו קצין אס.אס, וצירפו לתזמורת המוות תזמורת שליוותה את כניסת היהודים לתאי המוות. גוגול נדר לעצמו נדר, לפיו אם יינצל ממוות יקדיש את חייו לנגינה במפוחית, וילמד ילדים יהודים לנגן בכלי זה.
לאחר המלחמה עלה גוגול לישראל. בשנת 1963 הוא קיים את נדרו, והקים את "תזמורת מפוחיות הפה של רמת גן", שלימים נקראה על שמו. בשנת 1990 חזר גוגול לראשונה לאושוויץ, שם ביצע עם התזמורת את השיר "העיירה בעלז", הנעימה אותה ניגן גוגול עם תזמורת המוות. בשנת 1993, בעקבות פנייה שלראש הממשלה אז יצחק רבין, התלווה גוגול לנסיעה ממלכתית לאושוויץ לציון50 שנות מרד ורשה כחודש לאחר נסיעה זו נפטר.
שמואל גוגול היה איש שהיה משכמו ומעלה צנוע וואמן דגול במפוחיות הפה ובאהבתו לאדם באשר הוא אדם ובעיקר לילדים שמהם לא הסתיר את דאגתו ואהבתו והיה להם גם מחוץ למקהלה ידיד ונתן הרגשה ואהבה של אב מעומק הלב!
יהי זכרו ברוך!
ולא נשכח את האיש להנציחו מדור לדור!
איזה עוד סיפורים של אמנים מהקלאסיקה הישראלית אתם מכירים?
ןאיזה שירים שנכתבו ע"י ניצולי שואה ונספי שואה אתם מכירים?