המדינות הבלטיות הן שלוש מדינות השוכנות לחופו של הים הבלטי: ליטא, לטביה ואסטוניה. יש מדינות נוספות השוכנות לחופי הים הבלטי, אך השם "המדינות הבלטיות" ייחודי למדינות אלה בלבד. לפני מלחמת העולם השנייה התייחסה ברית המועצות אל פינלנד כאל המדינה הבלטית הרביעית.
במאה ה-19 היו המדינות הבלטיות חלק מהאימפריה הרוסית. בשנת 1918, בתום מלחמת העולם הראשונה, זכו שלוש המדינות בעצמאות. בשנת 1940, בהתאם לפרוטוקולים הסודיים של הסכם ריבנטרופ מולוטוב, שנחתם ב-23.08.1939 בין גרמניה הנאצית לבין ברית המועצות, סיפחה ברית המועצות את המדינות הבלטיות וחלק משטחה של פינלנד. בשנת 1941 כבשה גרמניה את המדינות הללו, ובשנת 1944 הן חזרו לשליטתה של ברית המועצות, והפכו ל"רפובליקות סוציאליסטיות סובייטיות" במסגרתה. בחודש אוגוסט 1991, חודשים אחדים לפני קריסתה של ברית המועצות, הכריזה כל אחת מהמדינות הבלטיות על חידוש עצמאותן והוכרו על ידי ברית המועצות ומדינות המערב.
בשנת 2002 החלו המדינות הבלטיות לפעול להגשמת תוכניתן להצטרף למערב אירופה. ב-29 במרץ 2004 התקבלו המדינות הבלטיות כחברות בנאט"ו, וב-1 במאי 2004 הן התקבלו כחברות באיחוד האירופי. בשנת 2007 הצטרפו המדינות הבלטיות לאמנת שנגן ובכך בוטלה למעשה ביקורת הדרכונים במעברי הגבולות של המדינות הבלטיות עם שאר המדינות החתומות על אמנת שנגן.
סיביר
סיביר (ברוסית: Сиби́рь) הוא אזור גדול ברוסיה ובצפון קזחסטן, הכולל את כל צפון אסיה. גבולות האזור במערב הם הרי אורל, במזרח חוף האוקיינוס השקט, בצפון חוף אוקיינוס הקרח הצפוני ובדרום האזורים ההרריים בצפון-מרכז קזחסטן, מונגוליה וסין. רוב רובו של האזור, מלבד הקצה הדרום מערבי, שייך לרוסיה.הוא מהווה כ-77% משטחה של רוסיה והוא גדול יותר מהמדינה ה-2 הגדולה מבחינת שטח (קנדה). האקלים של סיביר יבשתי, עם הפרשי טמפרטורות חדים בין קיץ לחורף.
יש להבדיל בין האזור הגאוגרפי סיביר לבין האזור המנהלי הרוסי, אשר אינו "גולש" לקזחסטן ושגבולו המזרחי הוא נהר הקולימה.
בשל היותה אזור מבודד וקשה לחיים, סיביר שימשה זמן רב מקום להגליית אסירים, הן בתקופת שלטון הצארים והן בתקופת השלטון הקומוניסטי. עם זאת, אסירים לא היו התושבים היחידים של סיביר: חיו בה גם ציידי פרוות מרוסיה, וגם בניהם של עמים מהאזור: יקוטים, אוונים, צ'וקצ'ים וכו'.
למרות שסיביר מיושבת בדלילות, בדרומה ממוקמות ערים גדולות כולל נובוסיבירסק בו מתגוררים מעל מיליון תושבים.
בסיביר ישנם אוצרות טבע רבים: זהב, יהלומים, נפט, ברזל, פחם אבן, מתכות נדירות. לכן, בתקופת השלטון הקומוניסטי הוחל בפיתוח תשתיות וביישוב מאסיבי של סיביר.
בסיביר זורמים נהרות גדולים רבים: נהר האוב, נהר הלנה, הנהר אנגרה האמור והיניסיי.
בסיביר נמצא היישוב הקר ביותר בחצי הכדור הצפוני - הכפר אוימיאקון (63 מעלות רוחב צפון ו-145 מעלות אורך מזרח). בשנת 1933 נמדדה שם טמפרטורה של 72- מעלות צלזיוס.
במאה ה-19 היו המדינות הבלטיות חלק מהאימפריה הרוסית. בשנת 1918, בתום מלחמת העולם הראשונה, זכו שלוש המדינות בעצמאות. בשנת 1940, בהתאם לפרוטוקולים הסודיים של הסכם ריבנטרופ מולוטוב, שנחתם ב-23.08.1939 בין גרמניה הנאצית לבין ברית המועצות, סיפחה ברית המועצות את המדינות הבלטיות וחלק משטחה של פינלנד. בשנת 1941 כבשה גרמניה את המדינות הללו, ובשנת 1944 הן חזרו לשליטתה של ברית המועצות, והפכו ל"רפובליקות סוציאליסטיות סובייטיות" במסגרתה. בחודש אוגוסט 1991, חודשים אחדים לפני קריסתה של ברית המועצות, הכריזה כל אחת מהמדינות הבלטיות על חידוש עצמאותן והוכרו על ידי ברית המועצות ומדינות המערב.
בשנת 2002 החלו המדינות הבלטיות לפעול להגשמת תוכניתן להצטרף למערב אירופה. ב-29 במרץ 2004 התקבלו המדינות הבלטיות כחברות בנאט"ו, וב-1 במאי 2004 הן התקבלו כחברות באיחוד האירופי. בשנת 2007 הצטרפו המדינות הבלטיות לאמנת שנגן ובכך בוטלה למעשה ביקורת הדרכונים במעברי הגבולות של המדינות הבלטיות עם שאר המדינות החתומות על אמנת שנגן.
סיביר
סיביר (ברוסית: Сиби́рь) הוא אזור גדול ברוסיה ובצפון קזחסטן, הכולל את כל צפון אסיה. גבולות האזור במערב הם הרי אורל, במזרח חוף האוקיינוס השקט, בצפון חוף אוקיינוס הקרח הצפוני ובדרום האזורים ההרריים בצפון-מרכז קזחסטן, מונגוליה וסין. רוב רובו של האזור, מלבד הקצה הדרום מערבי, שייך לרוסיה.הוא מהווה כ-77% משטחה של רוסיה והוא גדול יותר מהמדינה ה-2 הגדולה מבחינת שטח (קנדה). האקלים של סיביר יבשתי, עם הפרשי טמפרטורות חדים בין קיץ לחורף.
יש להבדיל בין האזור הגאוגרפי סיביר לבין האזור המנהלי הרוסי, אשר אינו "גולש" לקזחסטן ושגבולו המזרחי הוא נהר הקולימה.
בשל היותה אזור מבודד וקשה לחיים, סיביר שימשה זמן רב מקום להגליית אסירים, הן בתקופת שלטון הצארים והן בתקופת השלטון הקומוניסטי. עם זאת, אסירים לא היו התושבים היחידים של סיביר: חיו בה גם ציידי פרוות מרוסיה, וגם בניהם של עמים מהאזור: יקוטים, אוונים, צ'וקצ'ים וכו'.
למרות שסיביר מיושבת בדלילות, בדרומה ממוקמות ערים גדולות כולל נובוסיבירסק בו מתגוררים מעל מיליון תושבים.
בסיביר ישנם אוצרות טבע רבים: זהב, יהלומים, נפט, ברזל, פחם אבן, מתכות נדירות. לכן, בתקופת השלטון הקומוניסטי הוחל בפיתוח תשתיות וביישוב מאסיבי של סיביר.
בסיביר זורמים נהרות גדולים רבים: נהר האוב, נהר הלנה, הנהר אנגרה האמור והיניסיי.
בסיביר נמצא היישוב הקר ביותר בחצי הכדור הצפוני - הכפר אוימיאקון (63 מעלות רוחב צפון ו-145 מעלות אורך מזרח). בשנת 1933 נמדדה שם טמפרטורה של 72- מעלות צלזיוס.