טבת / על החודש
על החודש
החודש העשירי ליציאת מצרים השם בבלי מקביל לשורש טבוע טובע בבוץ. מזלו גדי. שבטו דן ראש חודש חל בימים א' ב' ג' ד' ו'. כשכסליו מלא הוא שני ימים וכשכסליו חסר הוא יום אחד. בתחילת החודש שלושה ימי חנוכה, ועשרה בטבת יום צום לתחילת החורבן ויום הקדיש הכללי לקדושי השואה. צירופו ה.ו.ה.י שיוצא בס"ת (בסופי אותיות) של הפסוק "גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדיו" (תהילים צד, ד). האות, עין.
חודש טבת הוא החודש העשירי מניסן, והוא נזכר בשם זה במגילת אסתר. כמו שאר השמות העלו גם שם זה מבבל, ופירושו, טביעה בבוץ כי הגשמים מרובים בו.
חז"ל הוסיפו לשם טבת משמעות של טוב ואומרים על חודש טבת "טבא לשתא דטבת ארמלתא", טוב לשנה וסימן ברכה שבטבת אין גשמים, שבזמן, שגשמים יורדים בחשוון וכסליו די לעולם בגשמים אלו, והתלמידים יכולים ללכת וללמוד תורה. שבטבת יש להם פנאי יותר מכל השנה. "טבא לשתא דטבת מנוולתא", ואם אין גשמים בחשוון וכסליו טוב עבור השנה, שבטבת יהיו הרבה גשמים ויהיו הדרכים מנוולים בטיט ורפש ואנשים יטנפו את רגליהם (תענית ד, י).
יש קושרים את השם טבת עם צום עשרה בטבת שהוא הצום הראשון בשלשלת החורבן שהחל עם מצור ירושלים ככתוב "ויהי בשנה התשיעית למלכו בחודש העשירי בעשור לחודש
ותבוא העיר במצור" ומספרים שכשניגזרה הגזירה על החורבן, פנו מלאכי השרת לכל החודשים שיקציבו מזמנם את הימים של החורבן, אולם כל החודשים דחו את בקשתם של מלאכי השרת, ולא הסכימו שבזמנם יתקיים החורבן חוץ משלושת החודשים טבת תמוז ואב שנתפתו והסכימו מתוך שכנועים שונים. את טבת ואב הצליחו לפתות בטענה שעונש החורבן הוא לטובת א"י ומעשה אבהי רצוי וטוב המתאים לשבח, מפני שחושך שבטו שונא בנו, והאב האוהב את בנו מענישו לטובתו. ונתפתו שני החודשים למעשה החורבן אע"פ שנצטערו אחרי כן על המעשה. ויש קושרים את השם טבת עם הטובות השונות שהיו לעם ישראל בחודש זה, עם הטובה שנעשה לישראל בימי משה, שבהם נהרגו סיחון ועוג, ועם הטובה שנעשתה לישראל ע"י אסתר המלכה שנלקחה לבית המלך בחודש טבת. ואחרים אף קושרים את השם עם המצווה של הטבת הנרות, שהיא יסוד חשוב בהדלקת הנרות של המנורה.
ויש קושרים את השם טבת עם שמונת הימים הטובים שקבע אדם הראשון בהתחלת תקופת טבת היינו בכ"ה כסליו (שלושה חודשים לאחר בריאת האור בכ"ה באלול) שבו מתחיל היום להאריך והלילה מתחיל (בסגנון חז"ל), לפרוע ליום את השעות שלקח ממנו בכ"ה באלול בו נברא (שוח"ט יח).
חז"ל מספרים שאדם הראשון כיוון שראה ביום שנולד שהיום הולך ומתמעט אמר: אוי לי שמא בגלל שסרחתי העולם חשך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו וזהו המיתה שנקנסה עלי מן השמים עמד וישב שמונה ימים בתענית ותפילה, כיוון שבאה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך אמר: זהו מנהגו של עולם, עשה שמונה ימים טובים ומכאן השם טבת (ע"ז ח).
ויש אומרים שהשם טבת הוא בלשון סגי נהור בלבד, מפני שבחודש זה רבו הצרות בישראל, בחמישי בו בא הפליט ליחזקאל ובישר לו "הוכתה העיר" ויום שמועה כיום שריפה.
בח' בו נשלם תרגום התורה ליוונית והיה היום קשה לישראל כיום שנעשה העגל.
בט' בו נסתלקו עזרא ונחמיה והיתה בו גם צרה שלא מזכירים אותה ושלא יודעים מהי
ובי' בו התחיל המצור על ירושלים,
והוא גם נקבע בדורנו כיום הקדיש הכללי לקדושי השואה.
בחודש זה אין גם שום חג חוץ משלושת ימי חנוכה האחרונים שחגגו בכסליו, ויש אומרים שהמשיכו את שלושת ימי חנוכה לתוך טבת להמתיק את המרירות של שלושת הימים הקשים של צום וצער ח'ט'י' שלושה כנגד שלושה. ויש קושרים את השם טבת עם אדם הראשון, שהפך את תקופת "טבת" החלה בכ"ה כסליו לשמונה ימי חג כפי המסופר במסכת עבודה זרה.
טבת שהוא החודש העשירי ויום הצום שהוא היום העשירי רומז בעשר הכפול על עשרה דברים רעים שקרו לישראל ועל עשרת הדברים של נחמתא שיקרו לישראל בעתיד.
עשרת הדברים הרעים, קשורים עם עשרה שרים של מעלה שהם השרים של עשר אומות שבאו להחריב את המקדש: אהלי אדום וישמעאלים מואב והגרים שבאו בחודש העשירי להתחיל את מעשה החורבן (בעה"ט בראשית כה, כג). מפני שגזרת החורבן באה בגלל עשרה אנשים שבעטו בקב"ה ובעשרת הדברות: מיכה, ירבעם, בן הישראלית, המקושש, אבשלום, יואב, שמשון, עכן, עדי נבות, אחאב (ד'ה, א. כ"ו).
ולעומת עשרת החוטאים ועשרת המחריבים מבליטים מדרשי חז"ל עשר נחמות ועשר תשועות ועשרה לבושים, בהם עתיד הקב"ה להתלבש ביום המשפט והנקם:
א) שהוא עת שיאיר לעולם.
ב) מוציא מים חיים בירושלים ומרפא בהם.
ג) האילנות יתנו פירות בכל חודש
ד) שתבננה כל הערים החרבות אפילו סדום.
ה) שתיבנה ירושלים באבן ספיר
ו) ופרה ודב תרעינה יחדיו.
ז) הקב'ה יביא את כל החיות ויכרות ברית עמן ועם כל ישראל
ח) שלא תהיה עוד יללה בעולם
ט) שלא יהיה מוות בעולם.
י) הכל יהיו שמחים (שמ"ר ט'ו, כא.)
והוא רומז על עשר שירות העולם שהעשירית תושר בדורו של המשיח כפי שנאמר "שירו לה' שיר חדש".
הוא גם רומז על הגשמת עשרת הנחמות וההבטחות שהבטיח הקב"ה לישראל ועשרה למה? כדי לבטל את הגלויות הגזרות והקללות שאף הן היו עשרה.
עשר גלויות גלו ישראל, ועשר גלויות גלתה השכינה והסנהדרין (ר"ה ל"א, אדר"נ ל"ד). וכנגדן עשר נחמות, עשר תשועות, ועשרה מלבושים של בגדי נקם להינקם.
הדגשנו במקצת את ערכו של חודש טבת. החודש העשירי כדגם בלבד, שדורשי רשומות משתמשים בו להסברת ערכי החודש. <a href='http://moreshet.co.il/kahana/tavnit2.asp?x=118&kod_subject=1600&kod_subjectm=1634&pg=' target='_blank'>
http://moreshet.co.il/kahana/tavnit2.as ... m=1634&pg=</a>
