יראה

[alia1]

"סוף דבר הכל נשמע את אלוהים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם"
(שלמה המלך החכם מכל אדם)

 

[alia1]

ובשם האר"י ז"ל ,
שבגלל זה שלא היה רגע של מידת הדין ,
היה חסר בהשפעת מידת היראה לאותו הדור ולכן חטאו בשיטים,
כי חסדי ה' מעוררים את מידת האהבה
ודיניו מעוררים את מידת היראה,
ואלו הן "דחילו ורחימו תרי גדפין הן" (= יראה ואהבה הן כשתי כנפיים),
ובלעדיהן עבודתנו את ה' אינה שלימה והיא אינה פורחת ועולה לשמים.
וזה דחילו

 

[alia1]

מהו 'דחילו', מהו 'רחימו' ומהו הצירוף 'דחילו ורחימו'?

נתחיל בדחליל. הדחליל המוכר לנו מן הגינות,
או לפחות מן השירים והסיפורים על הגינות הוא גרסה עברית
של הד

 

[alia1]

בין דרכי התפעול של האותיות ישנה דרך התמזגות
חלקית שאף היא באה לרמז על זהות מסוימת.
ניקח, למשל, את שני היסודות העיקריים שבעבודת-השם: היראה והאהבה.
הללו הם למעשה יסודות נפרדים, אבל בפנימיותם הם מאוחדים,
מפני שהאהבה קשורה ביראה,
צומחת ממנה ומעוררת אותה.
יש האומרים, שהאהבה קודמת ליראה, היינו ליראת הרוממות,
ויש מי שאומר שיראת הרוממות באה כתוצאה מאהבת ד'.


הקשר שבין יראה ואהבה מתבלט בהתמזגות חלקית של האותיות בשתי מלים אלו:
יר: אה
אה: בה
אם נקרא את המלים במאונך נמצא שלא השתנתה קריאתן:
הזוג הראשון של אותיות מן המלה "יראה ("יר")
מצטרף לזוג הראשון של אותיות המלה "אהבה" ("אה")
כדי ליצור מחדש "יראה" והוא הדין בזוגות הסופיים
של המלים היוצרים בהתחברם את המלה "אהבה מחדש.

 

[alia1]

פרשת "עקב",דברים י',י"ב:
"ו