• ברוכים הבאים לפורום החדש של חסידות ברסלב

לכל הצפוניות המדהימות !

בס"ד בר"ה

איך עבר ט' באב אצלכם...? נקווה שזהו, ומעכשיו רק בשורות טובות אמן .. :)

בכל אופן, אנחנו ספגנו היום מכות קשות (בחיי אדם) 5 הרוגים מאצלנו, והיה יום לא פשוט מכל הבחינות..

הצום התחיל עם אזעקה מפסקת :lol: ממש באמצע הארוחה.. הייתי בקריות אז שם קצת יותר רגוע .. אמרתי לדוד שלי שאני מפחדת ללכת לבית כנסת.. אמר לי אין לך מה לפחד.. בית כנסת זה המקלט הכי בטוח.. אמרתי לו ואם תהיה אזעקה...?? אמר לי 'הדבר היחיד שיכול ליפול בבית כנסת - זה סוכריות' :lol: בסוף הלכנו.. וב"ה לא היו אזעקות.. חזרנו מהקריות הביתה..
רציתי לסחוב בלילה כמה מאוחר שאפשר.. שאצליח קצת לישון ביום ויעבור זמן הצום.. ב 12 וחצי בערך נשפכתי מעייפות... הלכתי לנוח קצת... שינה כ"כ טובה.. שינה של "בלילה אין קטיושות" פתאום בסביבות עשרים ל 2 בלילה אזעקות.. ואאאי איזה אזעקותתת.. שמתי ריצה מטורפת למקלט... כולי רועדת.. מפוחדת.. עייפה.. טוב.. עבר זעם.. עלינו .. בסביבות 2 וחצי חזרתי לעוד נסיון לישון.. עד שהצלחתי להרדם אחרי הסיוט (פעם ראשונה באמצע הלילה אזעקה) .. טוב... ניסיתי לישון.. אזעקה בבוקר... כל העינים נפוחות.. עייפות מטורפת...בקושי יכולה לזוז.. וכל היום.. לרדת 3 קומות.. לעלות.. בלי אוכל, בלי שתיה.. כבר רואים שחור בעינים.. הכל סחרחורות.. עוד ניסיון לישון.. בסביבות 2 בצהרים... נרדמתי טוב :) בערך ב 4 .. אזעקה.. ירדנו למקלט.. פיצוצים של טירוף... די קרוב לבית שלי .. מתה לעלות לשירותים, אבל אין צ'אנס... לא בזמן הקרוב... פתאום שומעים סירנות.. הרבה סירנות.. הבנו שיש פצועים .. המטח שלא נגמר !! יצאנו עם 5 הרוגים במטח הזה :( ... טוב.. כרגיל , כמדי שנה, סעודה פותחת אנחנו עושים אצל סבתא שלי בקריות.. חיכינו שירגע קצת.. ושמנו טיל עם האוטו לכיוון הקריות.. פתאום בדרך אנחנו מריחים שרוף מהאוטו (שבוע שעבר הייתה אזעקה ואמא שלי הייתה על הרכב, נבהלה מהאזעקה ועשתה תאונה, האוטו קצת מרוסק) חשבנו שזה איזה "תוצאות" מהתאונה.. ממשיכים לנסוע.. עוד יותר ריח של שרוף.. פתאום מתחיל עשן מהאוטו !! ואי אפשר לעצור כי אנחנו ממש בשטח פתוח וכל רגע יכולה להיות אזעקה.. מה שגם היינו בכביש ראשי ,באמצע רמזורים ולא הייתה אפשרות לעצור.. ה' ירחם כבר דמיינתי אותנו חס וחלילה מתפוצצות ברכב.. עד שהגענו לאיזה מקום .. אמא שלי עצרה את הרכב.. פתחתי את הדלת התחלתי לרוץץ ולבכותתת (באמצע הרחוב,פאדיחות) .. זהו... זה כבר היה יותר מדי בשבילי... היה כבד עלי מדי היום הזה ... הקיצר, אבא שלי בא לסדר את זה (ועד שהוא בא אנחנו בשטח פתוח) .. הוא סידר את זה, בניסי ניסים זה היה רק הרצועה של המזגן..נסענו לסבתא שלי..חיכינו לצאת הצום..(בנס שרדתי את הצום הזה ..) אכלנו.. שתינו..וחזרנו..והלילה בן פורת יוסף רגוע... אבל יש כבר פחד לישון.."אם תהיה אזעקה" אז אני יושבת וכותבת לכם פה את הט' באב האחרון שעבר עלי...

שנזכה בעזהי"ת לעלות לבניין בית המקדש,להגאל מכל הצרות........ אמן כן יהי רצון !!
 
חלק עליון