שלום כבוד הרב.
אני ברוך השם מאז שחזרתי בתשובה(בזכות הסמינר של "צוהר")אני מקשיב הרבה לשיעורים שלך באינטרנט ומתחזק מהם הרבה ברוך השם.
כבוד הרב,אם אפשר קצת מזמנך לספר לך את אשר על ליבי ומקווה שתוכל לעוץ לי.
אני בחור בן 24,רווק.אני בן למשפחה שתמיד שמרה שבת וחגים.אחי הגדול הוא התחרד בנעורותו וגדל רוב השנים בישיבה בירושלים,ואילו אני לעומתו הייתי שה טועה-לא שמרתי שבת,לא כשרות ולא מצוות.התגייסתי לשירות קרבי שלוש שנים רחוק מהבית ואחרי השחרור באזרחות חיפשתי משמעות עד שברוך השם,חזרתי בתשובה.
לגבי אחי-ההורים שלי תמיד דחפו ועודדו אותו,נתנו לו הכל,דיברו איתו.אני הייתי יותר בצד(עד היום,אם אני מסכם פרק זמן של שיחה עם ההורים שלי,ואין פה כוונה להגזים,הוא מסתכם בפחות מחמש דקות בשבוע).
היום אחי נשוי עם ילד והוא אברך באיזה כולל פה באיזור.הוא לא עובד והוא נתמך על ידי המשפחה.
המשפחה שלי לא הכי עשירה בעולם,אני עוזר לאבא כדי שאבא יעזור לאחי(דרך אגב,עם אחי אני בנתק כמעט מוחלט),
להגיד לך איך אני מרגיש עם זה שבעקיפין אני עוזר לאחי,עלו לי פעם מחשבות של למה הוא לומד ואני צריך לעבוד בשבילו?או למה מי הוא?ולמה אני נתקע בין כיבוד אב ואם לבין לשון הרע על אחי?פשוט מחשבות רעות,ועוד כמה דברים קשים מאוד...אם לא הספרים והשיעורים שבולמים אותי ומכניסים בי ידיעה שאין עוד מלבדו והוא קובע את הפרנסה,הייתי רותח מכעס והופך שולחנות.
עכשיו אני כמעט עשרה חודשים בתשובה,קיצצתי את השעות בעבודה שלי מ-10 שעות ביום ל-7 שעות כדי שיהיה יותר זמן להתבודד וללמוד,ואני משתוקק מאוד ללכת לישיבה.
אם אלך לישיבה-זה יגרום צער להורים שלי(באופן ודאי)-ואם תשאל אז מדוע אח שלי כן הלך ועודדו אותו ועד היום עוזרים לו-ואילו אני שאלך יגרום להם צער-התשובה לכך-כך ה' רוצה ואסור להתלונן.
מה עושים כבוד הרב?האם עליי לחשוב רק על עצמי וללכת לישיבה,או להמשיך לתת משקל כבד להתחשבות שלי ברגשותיהם ובצרכיהם של אחרים?
אני מאוד אודה לך אם תשיב.
ה' יברך אותך ואת כל העמלים לזכות את הרבים.תודה רבה.
אני ברוך השם מאז שחזרתי בתשובה(בזכות הסמינר של "צוהר")אני מקשיב הרבה לשיעורים שלך באינטרנט ומתחזק מהם הרבה ברוך השם.
כבוד הרב,אם אפשר קצת מזמנך לספר לך את אשר על ליבי ומקווה שתוכל לעוץ לי.
אני בחור בן 24,רווק.אני בן למשפחה שתמיד שמרה שבת וחגים.אחי הגדול הוא התחרד בנעורותו וגדל רוב השנים בישיבה בירושלים,ואילו אני לעומתו הייתי שה טועה-לא שמרתי שבת,לא כשרות ולא מצוות.התגייסתי לשירות קרבי שלוש שנים רחוק מהבית ואחרי השחרור באזרחות חיפשתי משמעות עד שברוך השם,חזרתי בתשובה.
לגבי אחי-ההורים שלי תמיד דחפו ועודדו אותו,נתנו לו הכל,דיברו איתו.אני הייתי יותר בצד(עד היום,אם אני מסכם פרק זמן של שיחה עם ההורים שלי,ואין פה כוונה להגזים,הוא מסתכם בפחות מחמש דקות בשבוע).
היום אחי נשוי עם ילד והוא אברך באיזה כולל פה באיזור.הוא לא עובד והוא נתמך על ידי המשפחה.
המשפחה שלי לא הכי עשירה בעולם,אני עוזר לאבא כדי שאבא יעזור לאחי(דרך אגב,עם אחי אני בנתק כמעט מוחלט),
להגיד לך איך אני מרגיש עם זה שבעקיפין אני עוזר לאחי,עלו לי פעם מחשבות של למה הוא לומד ואני צריך לעבוד בשבילו?או למה מי הוא?ולמה אני נתקע בין כיבוד אב ואם לבין לשון הרע על אחי?פשוט מחשבות רעות,ועוד כמה דברים קשים מאוד...אם לא הספרים והשיעורים שבולמים אותי ומכניסים בי ידיעה שאין עוד מלבדו והוא קובע את הפרנסה,הייתי רותח מכעס והופך שולחנות.
עכשיו אני כמעט עשרה חודשים בתשובה,קיצצתי את השעות בעבודה שלי מ-10 שעות ביום ל-7 שעות כדי שיהיה יותר זמן להתבודד וללמוד,ואני משתוקק מאוד ללכת לישיבה.
אם אלך לישיבה-זה יגרום צער להורים שלי(באופן ודאי)-ואם תשאל אז מדוע אח שלי כן הלך ועודדו אותו ועד היום עוזרים לו-ואילו אני שאלך יגרום להם צער-התשובה לכך-כך ה' רוצה ואסור להתלונן.
מה עושים כבוד הרב?האם עליי לחשוב רק על עצמי וללכת לישיבה,או להמשיך לתת משקל כבד להתחשבות שלי ברגשותיהם ובצרכיהם של אחרים?
אני מאוד אודה לך אם תשיב.
ה' יברך אותך ואת כל העמלים לזכות את הרבים.תודה רבה.