מַתְּנַת הָרְאִיָּה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

[אהובה קליין]

מַתְּנַת הָרְאִיָּה

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן.©

כְּהֶרֶף עַיִן שִׁנּוּיִים

רוּחַ קַלָּה יָמִים קְצָרִים

מֶלֶךְ מֵצִיץ מֵהַחֲרַכִּים

צוֹפֶה , בּוֹחֵן מַעֲשִׂים.



מַתְּנַת רְאִיָּה לָנוּ נָתַן

חָכְמָה וּבִינָהּ אוֹתָנוּ חָנָן

שַׁעֲרֵי אֱלוּל נִפְתָּחִים

צְלִילֵי שׁוֹפָר מְהַדְהֲדִים.



עוּרוּ יְשֵׁנִים הָקִיצוּ נִרְדָּמִים

שׁוּבוֹ בָּנִים שׁוֹבָבִים !

מַהֲרוּ נָא כְּאַיָּלִים

לִקְּטוּ – בִּרְכוֹת אֱלֹוקִים.



אֵלֶיךָ פּוֹנֶה מֶלֶךְ עֶלְיוֹן

שׁוּב לִמְצִיאוּת צֵא מִדִּמְיוֹן

רְאֵה וּבְחָן דַּרְכְּךָ

שֶׁמָּא שָׁכַחְתָּ ייִעוּדְךָ ?



אֱלֹוקִים רוֹאֶה וּמַבִּיט

מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית

עַל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ

בְּחֻוקִּים וּמִשְׁפָּטִים אוֹתָהּ נִירַשׁ !

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת: פָּרָשַׁת רְאֵה [חֻמַּשׁ דְּבָרִים] ובהשראת ר"ח אלול.]