• ברוכים הבאים לפורום החדש של חסידות ברסלב

מה הגברים דורשים מהאשה ע"פ חז"ל

breslav

Member
בעזרהי"ת
שלום אשת חיל...
היה טוב אילו היית מביאה את כל המקור (מהעתון או מש"ס) ואז היינו רואים בהקשר למה נאמרו הדברים, ואז אולי היה יוצא לנו פירוש אחר ממה שרצית שנבין מהמאמר. אמת שלפי ה"זום" של המצלמה שלך המאמר ניראה כפי שהבאת אותו.

המהר"ל מפראג (1511-1600) כותב:
"האיש הפעלתני לא יוכל לזכות לחיי השקט והמנוחה - חיי עולם הבא (גם בעוה"ז), אלא ע"י עמל לימוד התורה וקיום כל מצוותיה. לעומתו, האשה הסובלנית יותר, ובעלת השקט נפשי טבעי - מוכנה היא מצד עצמה לחיי עולם הבא. ובעמל קל יכולה לזכות לחיי הנצח אף בלא קיום מצוות עשה שהזמן גרמן (לכן נשים פטורות ממצוות אלה)"
במילים אחרות, האשה נבראה יותר מושלמת ויותר קרובה להקב"ה (שהוא השלמות) לכן היא פטורה מהמצוות הנ"ל. כי תכליתן של המצוות ולימוד התורה "...לזכות את ישראל לכן הרבה להם תורה ומצוות". כלומר המצוות באות ולזכך את החומרנות, והיות שהגבר יותר חומרני הרי הוא רחוק יותר מהשלמות ולכן זקוק להרבה תורה ומצוות.
ע"פ זה לכל בר דעת ברור, שמי שמייצג את השלמות - האשה (הדמיון להקב"ה לשכינה) צריכה להתנהג פחות בצורה בהמית, ועל זה בקשו חז"ל מהאשה להתנהג ע"פ הציטוטים שהבאת.
הרי אנו מתייחסים בהבנה לבהמה כאשר היא מלכלכת, לעומת זאת אנו הופכים עולמות כאשר המורמים מעם מלכלכים.
אפילו בעולמינו החומרני ואפילו אצל הגויים, אדם שמייצג שלמות נדרש ממנו התנהגות אחרת. כי איללוא זה לא יהיה ברור לנו למה כל העולם המערבי הנאור והחופשי רעש ורתח כאשר קלינטון התעסק עם מזכירתו, או כאשר הנשיא עושה זאת.
 

אהרונית

New Member
בס"ד

שלום לכם....
אתמול השתתפתי בשיעור מגרות של נילי....

ולמדתי..ש:
השופר הוא חלק מהבהמה-תפקידו לנגח...בקרב...
חלקה הרחב של הקרן מחובר לראש הבהמה והיא נוגחת עם חלקו הצר

השופר -הקרן מחובר בעצם מחד לכח הניגוח הבהמי ומגיסא למקור..לבית המקדש...
כשהקרן משמשת כשופר היא מנותקת מהבהמה אך היא חלק מימנה...אלא שהפעם שימושה במהופך..
בשופר תוקעים מהחלק הצר...

זה הכח של עם ישראל בכלל ושל הנשים בתוכו בפרט..

להפוך את קרן הניגוח (החומר) לכח של תקשורת רוחנית

אישה בכישרונותיה המולדים יכולה לקחת דברים גשמיים ולקדש אותם

דענה

ועוד ועוד למדתי....
 

alia1

New Member
"מן המצר קראתי י-ה"

מצוותו העיקרית של ראש השנה-תקיעת שופר,
ובהישמעה,לביטול הדין,תפעל בלב ובנפש,
לביטול הדין והצמצום,ליציאה אל המרחב.
"כי בראש השנה,שאז דן(הקב"ה)את העולם ברחמים,
כי הוא מקומו של עולם,ויודע מקום של כל אחד ואחד,
ואזי מעלה כל אחד ממקום המצר לו לבחינת הרחבה,
לבחינת למעלה מהמקום,בבחינת "מן המצר קראתי י-ה
ענני במרחב י-ה"(תהלים קי"ח)שזה אומרים בראש השנה
קודם תקיעת השופר,כי זה עיקר הרחמנות,
להרחיב לכל אחד ממקום המיצר לו"(ליקוטי הלכות,הל'ציצית ג',ט"ז).

"ועל כן שופר צר מלמטה ורחב מלמעלה,
וצריך לתקוע במקום הצר דייקא,ואם תקע
במקום הרחב לא יצא(ידי חובת התקיעה כהלכה),
כי הרוצה לכנוס(בשערי הקדושה),
צריך לכנוס דרך הפתח הצר דייקא"(ליקוה"ל,ר"ה,א',א).

כאדם הנכנע,המכיר בקטנות ערכו,
אנו תוקעים בשופר כאומרים:אין לנו מה לומר.
רק לזעוק מעומק הלב בבקשת רחמים.בלי מילים.
מהפתח הצר אדם קורא לאלקיו,ומבטיחו הכתוב:
"..ענני במרחב י-ה"-ובאמצעות השופר יוצאים
למרחב האינסופי של הרחמים
.

ועוד אומר ר' נתן זצ"ל
(תלמידו של ר' נחמן זיע"א)-
שבראש השנה,בעומדו לפני כסא המשפט,חש אדם
שלא נהג כראוי ומרגיש"אין לי פה לדבר ולא מצח
להרים ראש"(וכמו שאנו אומרים בתפילת 'נפילת אפים'
"מה נאמר ומה נדבר,ומה נצטדק)שמרב בושה על פחיתות
מעשיו נאלם דם,וכל מה שיש בכחו להוציא מפיו
הוא רק צעקה פשוטה של כאב וכיסופים לתקון.

והודאה זו,שאדם מודה שאין לו דעת והוא ריק ממעשים,

היא היא זו שממתיקה את הדין מעליו,יותר מאשר אילו היה מנסה

לטעון ולהצדיק עצמו בדין,וכמו שאמר שלמה הע"ה:

"מודה(בחטאו)ועוזב(פשעיו)ירוחם(מן השמים ימחלו לו)".(משלי כ"ה).

כי "עיקר התשובה הוא בחינת "דום לה' והתחולל לו"(תהלים ל"ז,ז')-

והוא יפיל לך חללים"-וזה בחינת שופר-קול בלא דיבור...........
 

alia1

New Member
אבל מכיוון שהאשכול הוא עלינו הנשים,
בבחינת"שופר-שיפור"...
שנזכה ב"ה לקראת השנה החדשה הבעל"ט
שיתקיים בנו"חכמות נשים בנתה ביתה"....

"נא אל תבישנו"

פעם נכנסה אשה אחת לחדרו של הצדיק מאפטא
וביקשה להניח על שולחנו "פתקת בקשות" כמנהג החסידים.
אך הצדיק רמז למשמשו שלא יניח לאשה להתקרב לשולחן,וגם
פנה אליה בנימת תרעומת-'הרי אתמול עברת עבירה פלונית,
וכיצד את מעזה לעבור היום את מפתן ביתי?'
האשה החווירה לשמע גערת הצדיק,אך מיד התעשתה
וענתה בעיניים דומעות:'הקדוש ברוך הוא יודע העבירות של
כל אדם ואדם,ובכל זאת אינו מבייש את החוטא,ואף מזכהו
במחילה וכפרה על כל חטא ועוון.ואתה הרב מאפטא,
אינו יכול להתאפק מלגלות חרפת אשה מסכנה,
המבקשת סליחה ומחילה על חטאה?'
הצדיק לא השיב דבר לאשה באותו מעמד,אלא,
רמז למשמשו שיקח ממנה את "פתק הבקשות",
ותוך כדי עיון בו זלגו עיניו דמעות מרב התרגשות.
וכסיפר המעשה באזני תלמידיו,העיר:מעולם לא נצחני אדם
בדברים,אלא אשה פשוטה זו,שצדקה בכל מילה היום...........
 
חלק עליון