רות וידאל
New Member
<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>בס"ד בזרה"ק
את השיעור הזה הקדשתי לפני מספר חודשים לרפואת הילה גלי בת שרה.
הילה ז"ל, בת 32, אישה צדקת צנועה וטהורה, תלמידה של הרב מחולון נפטרה השבוע בט' באב ממחלה קשה. בצוואתה ביקשה להיקבר עם השל שלה..
הכרתי אותה.. כמעט לא פספסה את השיעורים של הרב, מעולפת וחולה הייתה מגיעה לשיעור.. העיקר לשמוע את הרב. הייתה בין המקדימות.. תמיד הייתה מחכה בסוף השיעור ליד החלון, בקור בחום, בגשם ברוחות.., לוקחת מספר ובין הראשונות מדברת עם הרב.. הרב פעם אמר, אתן רואות את הבחורה הזאת? כל שיעור היא נגשת אליי ומברכת אותי, קודם כל היא מברכת אותי.. אשה צדיקה.
כמה עצוב , שהיום אני מקדישה את אותו השיעור לעילוי נשמתה. תהיה נשמתה בגן עדן צרורה בצרור החיים
לעילוי נשמת הילה גלי בת שרה
בס"ד בזרה"ק
מפניני הרב מודדי אמונה
(גם על לשון, מודד = מידה כנגד מידה)
מי שיש לו אמונה יכול להחיות את עצמו. הכוח של האדם זה האמונה ועזרתה ניתן להרים את כל העולם כולו לשם יתברך. להאמין שהשם יתברך ברא את העולם בעשרה מאמרות ונעלמת כל התורה כולה.
כאשר האדם מאמין שהשם ברא ומחייה את כל העולם, הוא יכול להרים את כל העולם כולו.
אדם שבפוגם באמונה אין לו שום חיות כלל ועקר משורשו לגמרי ומחריב את כל העולם כולו.
כשאדם נופל מאמונה נעקר.מתנתק מהחיות שלו ומחריב את כל העולם כולו. לעומתו, כשאדם חי באמונה הוא חי/בונה/מרים את השורש שלו ע"י האמונה.
כל העולם תלויים בו, וצריכים לקבל חיות ממנו, כ"א ידע שיש לו כוח להגביה את כולם ע"י האמונה, וכשפוגם באמונה נעקר לגמרי מהשם יתברך משורש חיותו ואם כך, לא צריך אותו בעולם, כי הוא מחריב את העולם.
יהודי שחי באמונה חי/בורא את העולם לעומת האחד שלא חי באמונה ומחריב את העולם כל שנייה שחי,וודאי אין צריכים אותו כלל בעולם. אבל השם יתברך נותן ליהודי הזדמנויות אינסופיות ברב רחמיו יתברך.
☼ עיקר החיות, הנשימה זו האמונה.
אדם שחי את האמת והאפסיות שלו, ומבין ויודע שבלי השם הוא כלום, בלי השם אין לא שום כוח ואין לו למעשה שום דבר, זו האמת.
רק כאשר האדם חיי את האפסיות שלו, רק אז הוא מחובר עם השם. ואם לא, אז הוא רודף את עצמו , שובר את עצמו, הורס את עצמו כל הזמן.
☼ רדיפה עצמית זה שיא הגאווה מדוע?
מפני שאתה מצפה שהכול ילך לך כסדר וכשורה לפי איך שאתה רוצה. רבי נתן, תלמידו המובהק של רבנו נחמן הקדוש העיד על עצמו "למה הלך לי כסדר" "...כי הרבתי להתפלל ורק בסוף ימי זכיתי שילך לי כסדר.. "
ועוד אמר, "איפה שאני רואה חיסרון או שלא התפללו על זה מספיק או שלא התפללו על זה בכלל."
ואם אתה אוחז בדבר האחר, זה אומר שאתה רודף עצמך. דע, לא הלך לך כי לא התפללת, בלי תפילה זה בלי השם. ואדם בלי השם הוא אפס. אבל עם הולך עם השם הוא כל יכול כפשוטו.
אז לכן הרדיפה העצמית זו הבעיה הכי קשה שבני אדם נמצאים בה; ההשלכה של הרדיפה העצמית יכולה להיות למשל, עצבות, ייאוש, דיכאון, אין לי סיכוי, לא הולך לי שום דבר, כולם יותר טובים ממני וכ"ו. אלו הן רק חלק מהביטויים של המצבים הללו.
נפלת? ירדת? פשוט תתפלל על זה עכשיו. זה הניסיון העיקרי היומיומי של כל אדם רגע רגע, כ"א בהתאם לגודל הרדיפה העצמית שלו.
☼ תמיד אומרים אמת באמונה. כי אמת זה תוצאה של אמונה. והאמת , המציאות שהאדם הוא כלום, או במילים אחרות, אפס מציאות בלי השם יתברך.
ואז ממילא אתה חי את האמונה שזה התפילה. האמונה מעירה אותך כל הזמן להתפלל.
↓
זוהי המסקנה האחת והיחידה שכ"א יגיע אליה, חסר לי אמונה. אזי אשרינו.
כ"א יבין שצריך להתפלל הרבה מאוד על האמונה, ללמוד אמונה. את הספר בגן האמונה לא לומדים אותו בפעם אחת, אלא קוראים עוד ועוד וכל פעם גם נופלת הארה אחרת נוספת שלא הייתה בקריאה הקודמת. בכל קריאה נוסף רובד ונופך חדש.
קדימה, צאו לטיול בגנים..ותתחילו לקרא את הספרים; בגן האמונה, בגן הגעגועים, בגן החכמה, בגן האושר.
האדם צריך לדעת, אני בלעדך כלום, וכל מה שקיבלתי רק מאיתך יתברך, ויש רק להודות ולהודות לשם יתברך; כמה מינוס/חיסרון הודאות יש לנו... אנחנו תמיד באינפלציות תודות. שהרי אם אתה עכשיו מודה על הנשימה, אז בו ברגע לו יכולת להודות על הראייה או על הקריאה הזו, בשבריר שנייה אפשר רק להודות על דבר אחד, והשם יתברך בשבריר שנייה מחיה אותנו, נותן לנו דופק, המוח פועל, החושים עובדים, הכול זורם ומתקתק...
☼ כל אדם שרדף את עצמו למעשה רק התקרב אל עצמו וגאוותו.לעומת האחר שחי באמונה והתקרב לבורא עולם, כי השליך את עצמו. יודע שבורא עולם משגיח עליו ועל מחשבותיו.
כתוב בספר המידות, כאשר אדם אומר "אני אעשה ..." אני ... מיד לא יעלה בידך כלום. דעו לכם כי הקדוש ברוך הוא משגיח גם על מחשבותיכם.
בחיי ביומיום מודדים איפה האדם אוחז באמונה בעזרת מדדי אמונה.
# ראו והתבוננו במד הפוך,
כשיש אמונה המד על אפס
כשחסרה אמונה , המד עולה.. "אני 10", "אני 100.." מתנפח ומתנפח מגאווה..
5 מודדי אמונה
מודד פירושו, מידה כנד מידה
1. המודד הכי טוב זוהי השמחה.
וכעת נבאר, השמחה צריכה להיות שופעת כל היום.
אני זה טומאה, זה עצבות זה סיטרא אחרא זה עבודה זרה, ככתוב בליקוטי מוהר"ן.
אזי אם יש עצבות במהלך היום נפלת, תזכיר לעצמך שאתה אפס והאני הזה התלבש עלייך. תבקש עזרה, "ריבונו של עולם תשחרר, תפדה אותי מהאני הזה, תגאל אותי, תתיר אותי מבית האסורים שנקרא "האני". כל רגע אדם יכול למות, איזה אני יש בעולם??
"בבקשה ממך בורא עולם, תרפא אותי ממחלת הנפש הזו הגאווה, שהיא שורש כל מחלות הנפש. האני הזה רק מייסר אותי."
ועוד, "בורא עולם תזכה אותי לחיות באמת ולא בדימוין. ולדעת שאתה ורק אתה מחייה ומנשים אותי, נותן לי דופק כל רגע ורגע."
דעו לכם ששום דבר אינו מובן מאליו, על כל דבר תודה תגיד. אל תכפור בשם ותגיד שזה לא ממנו יתברך. הכול ממנו. אפילו הכוס החד פעמית, הכיסא, המיקרופון, הבגד, האוזניים, הממחטה, הנייד, הדופק, הלב, הנשמה.. ה-כ-ל..
הגמרא אומרת, משה רבנו חי 120 שנה ומת, אז מי לא ימות? שהוא היה קודש קודשים. אם משה רבנו מת כ"א אחר מת.
"דע כי עיקר הגלות אינו אלא בשביל חיסרון האמונה", כך אומר רבנו הקדשו. כל הגלות תלויה באמונה. רבנו אומר שלפני שיבוא משיח יפתחו ישיבות שילמדו אמונה, לכן אל תכפור בשם ועל כל דבר תגיד תודה.
אם כן, אמרנו שהמודד העיקרי, הראשוני לאמונה זה השמחה.
אם אינך בשמחה כל היום, משמע שאינך חי את האפסיות שלך, אלא את עצמך ורודף את עצמך.
2. המודד השני, זה כאשר מתחתנים.
והוא מודד טוב שצועק.. שלפעמים גם מרים את הקול ומדבר לא יפה.. דורש.. וכן הלאה..
אדם צריך לדעת שכל פגם בשלום הבית זה פגם באמונה, כל חסרון בשלום הבית זה חסרון באמונה.
"כאשר פוגם באמונה נעקר מהשם יתברך משורש חיותו ואין צריך אותו כלל בעולם." האדם לא מוכן לוותר על האנוכיות שלו, על האישיות שלו, ותזכרו תמיד, שבאנו לזה העולם כדי לדעת ולהכיר את השם יתברך.
אם כך למעשה קיימות 2 אפשרויות בלבד;
1) האדם נמצא עם השם,חי את האפסיות שלו ויודע שעם השם הוא כל יכול
2) אני, אנוכי ועצמי
כלומר המודד הזה מדבר על שלום בית. האישה היא ראי. והכול מונהג מידה כנגד מידה. אם למשל, אשתך מתרחקת ממך זה מידה כנגד, אתה מתרחק מבורא עולם, אשתך מתרחקת ממך.
בא רב של קהילה להתייעץ עם הרב שלום, שאשתו לא הולכת למקווה כבר שנים, והם רק חיים בבית ביחד, אין בניהם שום דבר. הרב של הקהילה התחיל לקרא את הספרים של הרב שלום ואשתו התחילה קצת להתקרר ואמרה שאם ימשיך ככה עוד כמה שנים יהיה בסדר.
3. מודד שלישי, ילדים.
אם הילד לא מבוטל להורים סימם שההורים בעצמם אינם מבוטלים לשם יתברך. ילד שמבוטל הוא רוצה יהדות, דת, את השם.
4. מודד רביעי, פרנסה.
אם אדם צריך לעשות השתדלות לפרנסה זה אומר שחסרה לו אמונה. כאשר האדם חי את האמונה, הפרנסה מגיעה עד אלייך הבייתה. אם האדם חי את האני "לך תחפש..."
כמו במדבר, המן הגיע לצדיקים עד הבית, בינוניים במחנה, רשעים מחוצה לו.
אומר רבנו נחמן הקדוש, תורה ק"ג, "אלו בני האדם הנופלים בתאוות ממון ואינם מאמינים שהקדוש ברוך הוא יכול לפרנס את האדם בסיבה קלה (לחייך למשל, תחייך תקבל פרנסה) רודפים אחר פרנסתם ביגיעות גדולות והם אוכלים לחם בעיצבון, עצבות ומרה שחורה.
אלו בני אדם נקשרים בסיטרא אחרא, חושך, מבחינת מיתה."
אדם בלי אמונה אינו מחובר לחיי החיים. אין לו שמחה, אור.
כלומר, הכסף שלהם זה עבודה זרה. זה השקר שלהם אבל בני אדם שמו"מ באמונה כי דבקים, כי אין אמונה בלי אמת אני אפס בלי השם.
5. מודד חמישי, חזק מאוד וביותר שמודד ישר את האמונה; כאשר האדם נמצא בנפילות, ירידות, כישלונות.
אם האדם חי שהוא אפס, מיד פונה לבורא עולם ומבקש עזרה. "ריבונו של עולם לא הלך לי.. תעזור לי בבקשה.. ככה וככה..", לא לוותר ולעזוב את האמונה שנייה אחת.
פגמת באמונה? נעקרת מהשם יתברך.
רק לחיות את האמונה, לא רוצה העולם הזה, לא רוצה העולם הבא או תארים וכבוד וכ"ו רק אמונה. לא לעזוב אותה שנייה אחת, כי לחיות באמונה פירושו להיות דבוק בשם יתברך, זו המתנה הכי טובה, התואר הכי גדול. אתה כבר לא צריך עולם הבא וגן עדן, כי יש לך פה.. זה טיפשות שאדם ירצה משהו אחר זולת ההתחברות לבורא עולם.
לסיכום,
☺השם יתברך נתן מודדים וכך האדם יכול לדעת איכן הוא אוחז באמונה. לחיות את האמונה פירושו לחיות את האמת שאתה אפס, כלום בלי השם.
☺ אם כך, תהיי אמיתי, כמה אמונה חסרה לך?? בשפע...
צריך ללמוד הרבה אמונה, להתפלל על אמונה, לחיות את האמת.
</span>
את השיעור הזה הקדשתי לפני מספר חודשים לרפואת הילה גלי בת שרה.
הילה ז"ל, בת 32, אישה צדקת צנועה וטהורה, תלמידה של הרב מחולון נפטרה השבוע בט' באב ממחלה קשה. בצוואתה ביקשה להיקבר עם השל שלה..
הכרתי אותה.. כמעט לא פספסה את השיעורים של הרב, מעולפת וחולה הייתה מגיעה לשיעור.. העיקר לשמוע את הרב. הייתה בין המקדימות.. תמיד הייתה מחכה בסוף השיעור ליד החלון, בקור בחום, בגשם ברוחות.., לוקחת מספר ובין הראשונות מדברת עם הרב.. הרב פעם אמר, אתן רואות את הבחורה הזאת? כל שיעור היא נגשת אליי ומברכת אותי, קודם כל היא מברכת אותי.. אשה צדיקה.
כמה עצוב , שהיום אני מקדישה את אותו השיעור לעילוי נשמתה. תהיה נשמתה בגן עדן צרורה בצרור החיים
לעילוי נשמת הילה גלי בת שרה
בס"ד בזרה"ק
מפניני הרב מודדי אמונה
(גם על לשון, מודד = מידה כנגד מידה)
מי שיש לו אמונה יכול להחיות את עצמו. הכוח של האדם זה האמונה ועזרתה ניתן להרים את כל העולם כולו לשם יתברך. להאמין שהשם יתברך ברא את העולם בעשרה מאמרות ונעלמת כל התורה כולה.
כאשר האדם מאמין שהשם ברא ומחייה את כל העולם, הוא יכול להרים את כל העולם כולו.
אדם שבפוגם באמונה אין לו שום חיות כלל ועקר משורשו לגמרי ומחריב את כל העולם כולו.
כשאדם נופל מאמונה נעקר.מתנתק מהחיות שלו ומחריב את כל העולם כולו. לעומתו, כשאדם חי באמונה הוא חי/בונה/מרים את השורש שלו ע"י האמונה.
כל העולם תלויים בו, וצריכים לקבל חיות ממנו, כ"א ידע שיש לו כוח להגביה את כולם ע"י האמונה, וכשפוגם באמונה נעקר לגמרי מהשם יתברך משורש חיותו ואם כך, לא צריך אותו בעולם, כי הוא מחריב את העולם.
יהודי שחי באמונה חי/בורא את העולם לעומת האחד שלא חי באמונה ומחריב את העולם כל שנייה שחי,וודאי אין צריכים אותו כלל בעולם. אבל השם יתברך נותן ליהודי הזדמנויות אינסופיות ברב רחמיו יתברך.
☼ עיקר החיות, הנשימה זו האמונה.
אדם שחי את האמת והאפסיות שלו, ומבין ויודע שבלי השם הוא כלום, בלי השם אין לא שום כוח ואין לו למעשה שום דבר, זו האמת.
רק כאשר האדם חיי את האפסיות שלו, רק אז הוא מחובר עם השם. ואם לא, אז הוא רודף את עצמו , שובר את עצמו, הורס את עצמו כל הזמן.
☼ רדיפה עצמית זה שיא הגאווה מדוע?
מפני שאתה מצפה שהכול ילך לך כסדר וכשורה לפי איך שאתה רוצה. רבי נתן, תלמידו המובהק של רבנו נחמן הקדוש העיד על עצמו "למה הלך לי כסדר" "...כי הרבתי להתפלל ורק בסוף ימי זכיתי שילך לי כסדר.. "
ועוד אמר, "איפה שאני רואה חיסרון או שלא התפללו על זה מספיק או שלא התפללו על זה בכלל."
ואם אתה אוחז בדבר האחר, זה אומר שאתה רודף עצמך. דע, לא הלך לך כי לא התפללת, בלי תפילה זה בלי השם. ואדם בלי השם הוא אפס. אבל עם הולך עם השם הוא כל יכול כפשוטו.
אז לכן הרדיפה העצמית זו הבעיה הכי קשה שבני אדם נמצאים בה; ההשלכה של הרדיפה העצמית יכולה להיות למשל, עצבות, ייאוש, דיכאון, אין לי סיכוי, לא הולך לי שום דבר, כולם יותר טובים ממני וכ"ו. אלו הן רק חלק מהביטויים של המצבים הללו.
נפלת? ירדת? פשוט תתפלל על זה עכשיו. זה הניסיון העיקרי היומיומי של כל אדם רגע רגע, כ"א בהתאם לגודל הרדיפה העצמית שלו.
☼ תמיד אומרים אמת באמונה. כי אמת זה תוצאה של אמונה. והאמת , המציאות שהאדם הוא כלום, או במילים אחרות, אפס מציאות בלי השם יתברך.
ואז ממילא אתה חי את האמונה שזה התפילה. האמונה מעירה אותך כל הזמן להתפלל.
↓
זוהי המסקנה האחת והיחידה שכ"א יגיע אליה, חסר לי אמונה. אזי אשרינו.
כ"א יבין שצריך להתפלל הרבה מאוד על האמונה, ללמוד אמונה. את הספר בגן האמונה לא לומדים אותו בפעם אחת, אלא קוראים עוד ועוד וכל פעם גם נופלת הארה אחרת נוספת שלא הייתה בקריאה הקודמת. בכל קריאה נוסף רובד ונופך חדש.
קדימה, צאו לטיול בגנים..ותתחילו לקרא את הספרים; בגן האמונה, בגן הגעגועים, בגן החכמה, בגן האושר.
האדם צריך לדעת, אני בלעדך כלום, וכל מה שקיבלתי רק מאיתך יתברך, ויש רק להודות ולהודות לשם יתברך; כמה מינוס/חיסרון הודאות יש לנו... אנחנו תמיד באינפלציות תודות. שהרי אם אתה עכשיו מודה על הנשימה, אז בו ברגע לו יכולת להודות על הראייה או על הקריאה הזו, בשבריר שנייה אפשר רק להודות על דבר אחד, והשם יתברך בשבריר שנייה מחיה אותנו, נותן לנו דופק, המוח פועל, החושים עובדים, הכול זורם ומתקתק...
☼ כל אדם שרדף את עצמו למעשה רק התקרב אל עצמו וגאוותו.לעומת האחר שחי באמונה והתקרב לבורא עולם, כי השליך את עצמו. יודע שבורא עולם משגיח עליו ועל מחשבותיו.
כתוב בספר המידות, כאשר אדם אומר "אני אעשה ..." אני ... מיד לא יעלה בידך כלום. דעו לכם כי הקדוש ברוך הוא משגיח גם על מחשבותיכם.
בחיי ביומיום מודדים איפה האדם אוחז באמונה בעזרת מדדי אמונה.
# ראו והתבוננו במד הפוך,
כשיש אמונה המד על אפס
כשחסרה אמונה , המד עולה.. "אני 10", "אני 100.." מתנפח ומתנפח מגאווה..
5 מודדי אמונה
מודד פירושו, מידה כנד מידה
1. המודד הכי טוב זוהי השמחה.
וכעת נבאר, השמחה צריכה להיות שופעת כל היום.
אני זה טומאה, זה עצבות זה סיטרא אחרא זה עבודה זרה, ככתוב בליקוטי מוהר"ן.
אזי אם יש עצבות במהלך היום נפלת, תזכיר לעצמך שאתה אפס והאני הזה התלבש עלייך. תבקש עזרה, "ריבונו של עולם תשחרר, תפדה אותי מהאני הזה, תגאל אותי, תתיר אותי מבית האסורים שנקרא "האני". כל רגע אדם יכול למות, איזה אני יש בעולם??
"בבקשה ממך בורא עולם, תרפא אותי ממחלת הנפש הזו הגאווה, שהיא שורש כל מחלות הנפש. האני הזה רק מייסר אותי."
ועוד, "בורא עולם תזכה אותי לחיות באמת ולא בדימוין. ולדעת שאתה ורק אתה מחייה ומנשים אותי, נותן לי דופק כל רגע ורגע."
דעו לכם ששום דבר אינו מובן מאליו, על כל דבר תודה תגיד. אל תכפור בשם ותגיד שזה לא ממנו יתברך. הכול ממנו. אפילו הכוס החד פעמית, הכיסא, המיקרופון, הבגד, האוזניים, הממחטה, הנייד, הדופק, הלב, הנשמה.. ה-כ-ל..
הגמרא אומרת, משה רבנו חי 120 שנה ומת, אז מי לא ימות? שהוא היה קודש קודשים. אם משה רבנו מת כ"א אחר מת.
"דע כי עיקר הגלות אינו אלא בשביל חיסרון האמונה", כך אומר רבנו הקדשו. כל הגלות תלויה באמונה. רבנו אומר שלפני שיבוא משיח יפתחו ישיבות שילמדו אמונה, לכן אל תכפור בשם ועל כל דבר תגיד תודה.
אם כן, אמרנו שהמודד העיקרי, הראשוני לאמונה זה השמחה.
אם אינך בשמחה כל היום, משמע שאינך חי את האפסיות שלך, אלא את עצמך ורודף את עצמך.
2. המודד השני, זה כאשר מתחתנים.
והוא מודד טוב שצועק.. שלפעמים גם מרים את הקול ומדבר לא יפה.. דורש.. וכן הלאה..
אדם צריך לדעת שכל פגם בשלום הבית זה פגם באמונה, כל חסרון בשלום הבית זה חסרון באמונה.
"כאשר פוגם באמונה נעקר מהשם יתברך משורש חיותו ואין צריך אותו כלל בעולם." האדם לא מוכן לוותר על האנוכיות שלו, על האישיות שלו, ותזכרו תמיד, שבאנו לזה העולם כדי לדעת ולהכיר את השם יתברך.
אם כך למעשה קיימות 2 אפשרויות בלבד;
1) האדם נמצא עם השם,חי את האפסיות שלו ויודע שעם השם הוא כל יכול
2) אני, אנוכי ועצמי
כלומר המודד הזה מדבר על שלום בית. האישה היא ראי. והכול מונהג מידה כנגד מידה. אם למשל, אשתך מתרחקת ממך זה מידה כנגד, אתה מתרחק מבורא עולם, אשתך מתרחקת ממך.
בא רב של קהילה להתייעץ עם הרב שלום, שאשתו לא הולכת למקווה כבר שנים, והם רק חיים בבית ביחד, אין בניהם שום דבר. הרב של הקהילה התחיל לקרא את הספרים של הרב שלום ואשתו התחילה קצת להתקרר ואמרה שאם ימשיך ככה עוד כמה שנים יהיה בסדר.
3. מודד שלישי, ילדים.
אם הילד לא מבוטל להורים סימם שההורים בעצמם אינם מבוטלים לשם יתברך. ילד שמבוטל הוא רוצה יהדות, דת, את השם.
4. מודד רביעי, פרנסה.
אם אדם צריך לעשות השתדלות לפרנסה זה אומר שחסרה לו אמונה. כאשר האדם חי את האמונה, הפרנסה מגיעה עד אלייך הבייתה. אם האדם חי את האני "לך תחפש..."
כמו במדבר, המן הגיע לצדיקים עד הבית, בינוניים במחנה, רשעים מחוצה לו.
אומר רבנו נחמן הקדוש, תורה ק"ג, "אלו בני האדם הנופלים בתאוות ממון ואינם מאמינים שהקדוש ברוך הוא יכול לפרנס את האדם בסיבה קלה (לחייך למשל, תחייך תקבל פרנסה) רודפים אחר פרנסתם ביגיעות גדולות והם אוכלים לחם בעיצבון, עצבות ומרה שחורה.
אלו בני אדם נקשרים בסיטרא אחרא, חושך, מבחינת מיתה."
אדם בלי אמונה אינו מחובר לחיי החיים. אין לו שמחה, אור.
כלומר, הכסף שלהם זה עבודה זרה. זה השקר שלהם אבל בני אדם שמו"מ באמונה כי דבקים, כי אין אמונה בלי אמת אני אפס בלי השם.
5. מודד חמישי, חזק מאוד וביותר שמודד ישר את האמונה; כאשר האדם נמצא בנפילות, ירידות, כישלונות.
אם האדם חי שהוא אפס, מיד פונה לבורא עולם ומבקש עזרה. "ריבונו של עולם לא הלך לי.. תעזור לי בבקשה.. ככה וככה..", לא לוותר ולעזוב את האמונה שנייה אחת.
פגמת באמונה? נעקרת מהשם יתברך.
רק לחיות את האמונה, לא רוצה העולם הזה, לא רוצה העולם הבא או תארים וכבוד וכ"ו רק אמונה. לא לעזוב אותה שנייה אחת, כי לחיות באמונה פירושו להיות דבוק בשם יתברך, זו המתנה הכי טובה, התואר הכי גדול. אתה כבר לא צריך עולם הבא וגן עדן, כי יש לך פה.. זה טיפשות שאדם ירצה משהו אחר זולת ההתחברות לבורא עולם.
לסיכום,
☺השם יתברך נתן מודדים וכך האדם יכול לדעת איכן הוא אוחז באמונה. לחיות את האמונה פירושו לחיות את האמת שאתה אפס, כלום בלי השם.
☺ אם כך, תהיי אמיתי, כמה אמונה חסרה לך?? בשפע...
צריך ללמוד הרבה אמונה, להתפלל על אמונה, לחיות את האמת.
</span>
