אורי בראון
New Member
בעזרת השם יתברך:
שלום רב לכולם, וחודש ניסן טוב ושמח.
יש לי שאלה. ראיתי בכמה מקורות (כגון ספר מסילת ישרים של הרב לוצ'אטו זצ"ל ועוד) שהצחוק מרחיק את האדם מעבודת הבורא. יש בזה באמת משהו כי הצחוק הציניות וקלות הדעת גורמים לאדם שדברים לא יגעו לו בלב ומרחיקה אותו מעבודת הלב. מאידך, קראתי אתמול מאמר "ברסלבי" וראיתי שם התייחסות למעשי דשטותא על מנת להגיע לשמחה. רציתי לשאול כיצד זה מתיישב. יתר על כן, האם השמחה היא באמת מטרה? זה הרי רגש שכול בן אנוש ישמח להרגיש (תרתי משמע), האם לא הכנסנו לעבודת הבורא יתברך רצון פנימי שלנו?
אודה לקבלת תשובה...
אורי
שלום רב לכולם, וחודש ניסן טוב ושמח.
יש לי שאלה. ראיתי בכמה מקורות (כגון ספר מסילת ישרים של הרב לוצ'אטו זצ"ל ועוד) שהצחוק מרחיק את האדם מעבודת הבורא. יש בזה באמת משהו כי הצחוק הציניות וקלות הדעת גורמים לאדם שדברים לא יגעו לו בלב ומרחיקה אותו מעבודת הלב. מאידך, קראתי אתמול מאמר "ברסלבי" וראיתי שם התייחסות למעשי דשטותא על מנת להגיע לשמחה. רציתי לשאול כיצד זה מתיישב. יתר על כן, האם השמחה היא באמת מטרה? זה הרי רגש שכול בן אנוש ישמח להרגיש (תרתי משמע), האם לא הכנסנו לעבודת הבורא יתברך רצון פנימי שלנו?
אודה לקבלת תשובה...
אורי