פינת חג סוכות

[alia1]

בס"ד,

"שם שמים חל על הסוכה"

סוכה-שם אדנ"י מבחוץ והוי"ה מבפנים.
וזה שאמרו חז"ל(תיקו"ז,סט עמ' קז)-
"בסוכה דאיהו כ"ו ה"ס דאיהו יאהדונה"י"-
היינו,המלה 'סוכה'-מורכבת מהאותיות
'ס"ה' מבחוץ(האותיות החיצוהיות ממלת 'סוכה')-
גימטריה "אדנ"י,ו-"כ"ו" מבפנים-
(האותיות הפנימיות)-גימטריה "הוי"ה".

השם "אדנ"י"הוא מבחוץ כי הוא המתגלה
לנו בעוה"ז-שהוא האדון והבע"ב של
הבריאה והנבראים.גם "אדנ"י"=
אותיות"דינא"(זהר,ח"ג,סה)מפני שבעוה"ז
אנו רואים בהנהגת השי"ת שהוא האדון,השליט
ומכירים בפעולותיו את מדת דינו,ולכן
אותיות "אדנ"י" הן החיצוניות...

שם "הוי"ה" שהוא שם הרחמים-הן
האותיות הפנימיות-כיוון שהוא ית'
נסתר מאיתנו-אנו רק יודעים ומאמינים
שהקב"ה מנהג הכל לטובה!

ולכן כאמור בסוכה נמצאים שני השמות,
ואע"פ שהוי"ה היא נסתרת בפנים,
עכ"פ אנו קוראים גם אותה,מכיוון
שבסוכה אנו עושים כל הדברים
הגשמיים והטבעיים לקיום מצוות ה',
וע"י כך יכולים אנו להתקרב אל ה'
ולהרגיש בנוכחותו,ולהכיר ברחמיו המרובים
עלינו יותר מבשאר ימות השנה.

("שפתי חיים")

 

[רות וידאל]

<span style='color:blue'><span style='font-size:14pt;line-height:100%'>בס"ד

>=@ חג שמח כל בית ישראל ישועות טובות >=@


>=@ <^^<> flowzzx

בס"ד


שמיני עצרת ושמחת תורה : בס"ד


שמיני עצרת ושמחת תורה :

שמיני עצרת הוא חג בפני עצמו ואין יושבים בו בסוכה.



במשך שבעת ימי חג הסוכות מוזכר נושא הגשם ברמזים שונים:

בארבעת המינים הגדלים על המים, בניסוך המים על גבי המזבח,

בהקפות ובהושענא רבה, אך רק בשמיני עצרת מתפללים לגשם

ב"תפילת הגשם", במטרה שלא להפריע לישיבה בסוכה.



שמיני עצרת בתורה:

"ביום השמיני עצרת תהיה לכם,כל מלאכת עבודה לא תעשו".

(במדבר כ"ט,ל"ה)



משך החג:

התורה ציוותה אותנו לחוג את שמיני עצרת במשך יום אחד בלבד.

בחו"ל חוגגים אותו יומיים, היום השני נקרא "יום טוב שני של גלויות".



שמיני עצרת מכונה גם "שמחת תורה" לציון סיום קריאת התורה בשבת.

בחו"ל נוהגים לחוג את היום שלמחרת שמיני עצרת כ"יום טוב שני של גלויות"

ובו חוגגים את שמחת תורה.



על פי המסורת קוראים בתורה בשבתות, בראשי חודשים ובמועדים.

גאוני בבל חילקו את התורה ל-54 פרשיות אותן קוראים מדי שבת בבית הכנסת

כך שבשמיני עצרת מסיימים את הקריאה.

מנהג זה יצר יום של שמחה שנקרא "יום אחרון של חג" ו"יום הספר".

בסוף תקופת הגאונים החלו לקרוא לו "שמחת תורה" וסביבו נתהוו מנהגים רבים:



הקפות:

החל במאה ה-16 נהוג להוציא את כל ספרי התורה מארון הקודש ולערוך שבע הקפות

סביב בימת בית הכנסת תוך כדי שירה וריקודים ושמחה גדולה של כל הקהל.

בימינו נוהגים גם לערוך "הקפות שניות" במוצאי החג, מקורו של מנהג זה הוא בצפת בימי האר"י, הקפות אלה נהוגות בחוצות הערים ובהן מוציאים את ספרי התורה ורוקדים ושרים לקול התזמורת, כך הופכת שמחת התורה לנחלת הכלל.

בזמן ההקפות נושאים הילדים דגלים לפני ספרי התורה והמבוגרים משמחים אותם

במיני מתיקה ופירות ומרקידים אותם על הכתפיים.

בגולה הנהיגו דגלים עם תפוח על ראש מוט הדגל ונר דולק.



עלייה לתורה:

נהוג שכל אחד ואחד עולה לתורה ביום זה, גם הילדים הקטנים עולים

לתורה יחד עם אדם מבוגר כדי לתת ביטוי לקשר הקיים בין כל יהודי ויהודי לתורה.






כתובות אינטרנט נלוות: <^^<> >=@ >=@ >=@
שמיני עצרת ושמחת תורה :

<a href='http://www.religions.gov.il/chagim/shmini_atzeret.htm' target='_blank'>http://www.religions.gov.il/chagim/shmini_atzeret.htm</a></span></span>