"שקדתי ואהיה כציפור בודד על גג"

[אשת נח]

ב"ה

"כציפור בודד על גג"
מדובר על השכינה שנעה בחוסר מנוחה מאז חרב בית המקדש
כי המקום היחידי בעולם, שבו הנוכחות האלוקית היתה בשיאה
נלקחה מאיתנו.
במשך 2,000 השנים האחרונות, יהודים מתפללים
"ברוך אתה ה', בונה ירושלים".
"בונה"- בלשון הווה,
ירושלים-אותיות ישר מולי
ירושלים היתה צריכה להכתב
"ירושלם"
נוספה לה היוד כי היא זוגית
כמו ידים רגלים
ירושלים של מעלה וירושלים של מטה
וישר מולי?
ישר מולי למעלה-"ואהבת את ה' אלוהיך"
וישר מולי למטה- הזולת-"ואהבת לרעך כמוך"
כתוב בתלמוד הירושלמי
"כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו, כאילו נחרב בימיו".
למה?
כי אנו לא מתאבלים על המבנה שחרב לפני 2,000 שנה
אנו מתאבלים כי איננו מקיימים אותו בימינו
ומתי יבנה? מתי יבוא המשיח?
אומרת התורה:
<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>"היום,אם בקולו תשמעו".</span>
על המקדש אומר ה'
"ושכנתי בתוכם"
מה שמראה שצריך לפנות מקום לנוכחות אלוקית תמידית.
באחת הקינות בתשעה באב מידי שנה,ר' אלעזר הקליר הפייטן שואל:
"ועתה מה לי פה"
המקדש והתורה נמצאים "פה"
אומרת התורה: "לא בשמים היא"
"כי קרוב אליך הדבר מאוד"...

"כ

 

[אשת נח]

שנמשיך גיא?

מתוך מדרש רבא-מגילת איכה

רבי אלכסנדרי פתח:

(תהלים ק"ב)
שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג.

אמר הקדוש ברוך הוא:
שקדתי להכניס בני לארץ ישראל, מיד ואהיה כצפור בודד על גג.
מה הצפור מתבודד מגג לגג ומגדר לגדר ומאילן לאילן ומשוכה לשוכה,
כך כשיצאו ישראל ממצרים,
היו נוסעים במחלוקת,
וחונים במחלוקת,
ויסעו ויחנו.
וכיון שבאו להר סיני נעשו כולם הומוניא,
"ויחנו" אין כתיב כאן אלא,
(שמות י"ט) "ויחן" שם ישראל.
באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא:
הרי השעה שאתן תורה לבני.

דבר אחר:

שקדתי ואהיה (כצפור)

אמר הקדוש ברוך הוא:
שקדתי אני להשרות שכינתי בבית המקדש לעולם,
ואהיה כצפור, מה הצפור הזה בשעה שאתה נוטל גוזליה היא יושבת בדד,
כך אמר הקודש ברוך הוא:
שרפתי את ביתי,
החרבתי את עירי,
והגליתי את בני לבין אומות העולם,

וישבתי לי לבדי. איכה.

 

[אשת נח]

שקדתי ואהיה כציפור בודד על גג

שקדתי-שקד

משמעה של המילה "שקד" - למהר, להתמיד לחזור ולחיות.

משול השקד לקב"ה, שהוא ראשון ומקור לכל חיים וחי.


"ויהי דבר ה' אלי לאמור: מה אתה רואה ירמיהו? ואומר:
מקל שקד אני רואה.
ויאמר ה' אלי:
היטבת לראות כי שוקד אני על דברי לעשותו".

ירמיהו א', 11-12

 

[אשת נח]

המנורה באוהל מועד ובבית המקדש צורפה מזהב וגולפה בשקדים:

"ועשית מנורת זהב טהור, מ

 

[alia1]

בס"ד,
ישכוייח גדול אחותי על ד"ת נפלאים אלה. &-&
וכמו שלמדנו רבנו נ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה זיע"א,
שהעיקר לעשות מהתורות תפילות...

הנה תפילה פ"א(מיוסד עפ"י תורה ע"ט ליקו"מ ח"א)מליקוטי תפילות:

בה' חסיתי איך תאמרו לנפשי נודי הרכם צפור,
שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג,
כל היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו,
כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי. מפני זעמך וקצפך, כי נשאתני ותשליכני".
כי אני הולך בעולם, נע ונד בארץ. ואין לי שום מנוחה והשקט.
כי הרוח סערה הולך וסוער, ואני מבלבל ומטרף מאד יותר מספינה התועה בלב ים.
את מרירות עץ הדעת טוב ורע טעמתי,
ונתערב בי מאד הטוב והרע יחד, ואין לי שום מנוחה והשקט.
לפעמים מתעורר בי הטוב, ומגיע לי הרהור תשובה,
ואני מתחיל להרגיל עצמי בדרכי ה'בדרכי התורה הקדושה,
ולכסף לתשובה שלמה באמת, אך הוא למצער מאד, ובתוך כך
מתעורר חס ושלום אש התאוות, ואני הולך ותועה עולה ויורד יורד ועולה,
והשקט לא אוכל. אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי.
כאבן הנתון בתוך כף הקלע, כן נפשי מטרפת ביון מצולות טיט
עכירת תאות עולם הזה והבליו. ובאמת אין לי שום משל ודמיון לכנות
ולהדמות עצם הרחמנות שעלי. מיום היותי על האדמה עד
היום הזה, "לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז":

על כן באתי להפיל תחנתי לפניך ה' אלקי ואלקי אבותי מלא רחמים,
שתמציא לי ברחמיך מנוחה והשקט,
ותזכני בתשובה שלמה לפניך באמת. אל ש-די יתן לי רחמים.
האומר לעולמו די, יאמר לצרותי די. האומר לים עד פה תבא, הוא יגעור
בהיצר הרע שלי ובכל הרודפים אותי שיסתלקו ממני ויתבטלו ממני, ויניחוני
לעבדו בקביעות באמת ובלב שלם, בשובה ונחת אושע,
בהשקט ובבטחה תהיה גבורתי.
ולא אלך עוד עמך בקרי ובמקרה חס ושלום.
ולא אהיה כגלגל החוזר חס ושלום, כמטה המתהפך,
פעם כשר ופעם פסול, פעם טהור ופעם טמא חס ושלום.
רק אזכה ברחמיך לעשות תורתי קבע.
ולקבע עצמי בקביעות גמור בתוך קדשתך באמת
מעתה ועד עולם, ולעשות תשובה שלמה באמת,
ולעבד אותך תמיד יומם ולילה בכל
לב ונפש בשני יצרי באמת.

 

[alia1]

בס"ד,

וכמובן,עוד אחת עם "שקדתי ואהיה כציפור בודד על גג"...

מיוסד עפ"י תורת"אחד היה אברהם"(ליקו"מ תניינא,תחילה)-

פנה אלי וחנני כי יחיד ועני אני, שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג". רבונו
של עולם מה אומר מה אדבר, "הבט ימין וראה ואין לי מכיר, אבד מנוס ממני,
אין דורש לנפשי. זעקתי אליך יהוה, אמרתי אתה מחסי, חלקי בארץ החיים.
הקשיבה אל רנתי כי דלותי מאד, הצילני מרודפי כי אמצו ממני".

(תתשפו)

רבונו של עולם יודע תעלומות עצם האמת וחפץ באמת. קרוב לקוראיו באמת. אתה
לבד יודע את כל המעשה אשר נעשה עמי בכל יום ויום, מי ומי העומדים עלי בכל
יום בגשמיות וברוחניות למנע ולעכב אותי חס ושלום מדרך החיים. "ה' מה
רבו צרי רבים קמים עלי", אתה יודע בכמה מיני מניעות ועכובים והסתות
ופתויים ובלבולים שמתגברים עלי בכל עת למנע אותי חס ושלום מדרך האמת
מלהתקרב אליך וליראיך ולצדיקים האמתיים. ובעצם שפלותי ורבוי עוונותי ועצם
פזור נפשי ובלבול דעתי שיש לי ממני בעצמי, עוד הם מתגברים ומתגרים בי בכל
עת המניעות והעכובים מכל בני העולם, הן המניעות מבני הבית והקרובים, הן
המניעות משאר בני העולם מרבוי השנוי דעות והמחלקת שבעולם על נקדת האמת לאמתו.

(תתשפז)

ועתה ה' אלקים אמת עזרני והושיעני וחזקני ואמצני בעבודתך באמת. וזכני
להתקרב ליראיך ותמימיך ההולכים בדרכיך באמת. ולא יהיה כח לשום אדם שבעולם
למנע אותי מדרך האמת בשום אפן בעולם יהיה מי שיהיה הן קרוב הן רחוק.
ותחזק את דעתי באמונתך תמיד. ואהיה דומה בעיני כאלו אני יחיד בעולם כמו
שנאמר: "אחד היה אברהם". ולא אשמע כלל ולא אסתכל על שום מונע ומעכב
ומלעיג ומתלוצץ ומבלבל בעולם. ולא יוכל שום אדם לבלבל אותי מדרך האמת
והישר אפלו גדולים ממני וצדיקים כנגדי, רק אזכה להתנהג בדרך האמת כפי מה
שלמדתני מנעורי על ידי רבותינו הקדושים האמתיים. ואהיה רגיל לומר בנפשי
שאיני יודע כלל מה נעשה בעולם עם כל אחד ואחד, רק אני בתמי אלך בדרך האמת
כפי מדרגתי כאשר למדתני על ידי בחירי צדיקיך האמתיים שהם נקדת האמת שבכל
העולמות. ולא אסתכל על שום דעה ורצון שהוא נגד רצונם שהוא רצונך באמת,
ואפלו כשיהיה ההכרח להתועד עם בני האדם ולדבר עמהם הן במלי דשמיא והן
במלי דעלמא, אף על פי כן לא יבלבל דעתי מן האמת לאמתו כלל, ואזכה לקים
באמת מקרא שכתוב: "מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ. יהיו לרצון אמרי פי
והגיון לבי לפניך ה'צורי וגואלי", חזק:

 

[אשת נח]

"שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג".

צפור לשון 'צפרא'
משמעו בהירות.

 

[אשת נח]

ומה עניינה של הציפור?
הציפור עושה שלום בין שמים לארץ,
מתוך שהיא נמצאת בשניהם - הן בשמים והן בארץ.