zin7
New Member
זלדה שניאורסון-מישקובסקי (20 ביוני 1914 - 30 באפריל 1984, כ"ח בניסן ה'תשמ"ד) הייתה משוררת ישראלית.
זלדה נולדה לשלום שלמה ורחל שניאורסון בכ"ו בסיוון תרע"ד (1914) בעיר יקטרינוסלב (כיום דניפרופטרובסק) שבאוקראינה. דמות אביה - צאצא של האדמו"ר "הצמח צדק", האדמו"ר השלישי בשושלת האדמו"רים של חב"ד - וסבה (שהיה אחד מחשובי חסידי חב"ד) שמתו בעודה בגיל צעיר, השפיעו רבות על נפש הילדה, שהייתה בת יחידה ולפיכך אמרה בכל בוקר בשנת האבל קדיש על אביה. זלדה היא בת דודתו של הרבי מלובביץ' האחרון והיא גדלה בחצר חב"דית.
ב-1926, כשהייתה זלדה בת 11, עלתה המשפחה לירושלים, שם למדה זלדה בבית הספר לבנות "שפיצר". לפי סיפוריה, היו שנות ילדותה בירושלים עצובות בשל המצב הכלכלי הקשה והאווירה המחמירה בבית הספר. המצב השתנה כשעברה ללמוד בסמינר למורות מזרחי, שם הושפעה רבות ממורים בעלי שם כעקיבא ארנסט סימון ופייבל מלצר, בנו של הרב איסר זלמן מלצר. אחר כך התפרנסה מהוראה, ולימדה יחד עם נחמה ליבוביץ.
ב-1950 התחתנה עם חיים אריה מישקובסקי, בוגר ישיבת חברון שעבד כפקיד ורואה חשבון. הזוג היה חשוך ילדים.
שיריה של זלדה התפרסמו טיפין טיפין בבמות שונות, כגון מדורים ספרותיים של העיתונים. היא נהגה לדקלם לאורחיה שירים מזיכרונה. רק כשהייתה בת 53, לאחר 35 שנות יצירה, יצא קובץ שיריה הראשון, "פנאי" (בהוצאת הקיבוץ המאוחד). עד 2007 יצאו 14 מהדורות ממנו באלפי עותקים. בשונה מבני דורה, כגון נתן אלתרמן ולאה גולדברג, שירתה של זלדה איננה מחורזת ושקולה, אלא כתובה בסגנון חופשי.
השפעת החסידות ניכרת בשיריה, המאופיינים באווירה של חתירה לקדושה (אם כי זלדה לא כתבה אף שיר תאולוגי מובהק). בשיריה יש שימוש במוטיבים ובמאפיינים של סיפורים חסידיים.
עם היותה דתית, זלדה התאפיינה בפתיחות כלפי העולם הרחב והיו לה ידידים חילוניים רבים.
הסופר עמוס עוז, בספרו האוטוביוגרפי "סיפור על אהבה וחושך", מתאר את יחסיו עם זלדה, שהייתה מורתו בבית הספר היסודי והשפיעה עליו רבות. הזמרת חוה אלברשטיין שרה כמה משיריה ובהם "לכל איש יש ש
זלדה נולדה לשלום שלמה ורחל שניאורסון בכ"ו בסיוון תרע"ד (1914) בעיר יקטרינוסלב (כיום דניפרופטרובסק) שבאוקראינה. דמות אביה - צאצא של האדמו"ר "הצמח צדק", האדמו"ר השלישי בשושלת האדמו"רים של חב"ד - וסבה (שהיה אחד מחשובי חסידי חב"ד) שמתו בעודה בגיל צעיר, השפיעו רבות על נפש הילדה, שהייתה בת יחידה ולפיכך אמרה בכל בוקר בשנת האבל קדיש על אביה. זלדה היא בת דודתו של הרבי מלובביץ' האחרון והיא גדלה בחצר חב"דית.
ב-1926, כשהייתה זלדה בת 11, עלתה המשפחה לירושלים, שם למדה זלדה בבית הספר לבנות "שפיצר". לפי סיפוריה, היו שנות ילדותה בירושלים עצובות בשל המצב הכלכלי הקשה והאווירה המחמירה בבית הספר. המצב השתנה כשעברה ללמוד בסמינר למורות מזרחי, שם הושפעה רבות ממורים בעלי שם כעקיבא ארנסט סימון ופייבל מלצר, בנו של הרב איסר זלמן מלצר. אחר כך התפרנסה מהוראה, ולימדה יחד עם נחמה ליבוביץ.
ב-1950 התחתנה עם חיים אריה מישקובסקי, בוגר ישיבת חברון שעבד כפקיד ורואה חשבון. הזוג היה חשוך ילדים.
שיריה של זלדה התפרסמו טיפין טיפין בבמות שונות, כגון מדורים ספרותיים של העיתונים. היא נהגה לדקלם לאורחיה שירים מזיכרונה. רק כשהייתה בת 53, לאחר 35 שנות יצירה, יצא קובץ שיריה הראשון, "פנאי" (בהוצאת הקיבוץ המאוחד). עד 2007 יצאו 14 מהדורות ממנו באלפי עותקים. בשונה מבני דורה, כגון נתן אלתרמן ולאה גולדברג, שירתה של זלדה איננה מחורזת ושקולה, אלא כתובה בסגנון חופשי.
השפעת החסידות ניכרת בשיריה, המאופיינים באווירה של חתירה לקדושה (אם כי זלדה לא כתבה אף שיר תאולוגי מובהק). בשיריה יש שימוש במוטיבים ובמאפיינים של סיפורים חסידיים.
עם היותה דתית, זלדה התאפיינה בפתיחות כלפי העולם הרחב והיו לה ידידים חילוניים רבים.
הסופר עמוס עוז, בספרו האוטוביוגרפי "סיפור על אהבה וחושך", מתאר את יחסיו עם זלדה, שהייתה מורתו בבית הספר היסודי והשפיעה עליו רבות. הזמרת חוה אלברשטיין שרה כמה משיריה ובהם "לכל איש יש ש